כיצד משפיעה הפרישה המוקדמת לגמלאות על התפקוד הקוגנטיבי?  לאו דווקא בחיוב: מחקר חדש שנערך בצרפת, קשר פרישה בגיל מבוגר יותר לירידה בסיכון לפתח דמנציה. בעבר, לא מעט מחקרים מצאו כי פעילות ממריצה אינטלקטואלית תדירה במהלך החיים עשויה להגן מפני התפתחות של אלצהיימר ודמנציה, וכעת נראה כי עבודה מקצועית וקבועה עשויה להיות גורם חשוב בשמירה על תפקוד קוגנטיבי. הממצאים מדווחים כעת בכתבה במדסקייפ ופורסמו במהלך ה-AAIC, הכנס הבינלאומי של איגוד האלצהיימר (ה- Alzheimer’s Association International Conference ), בשבוע שעבר.  לדברי החוקרים, הקשר שבין דמנציה לבין הפרישה מעבודה לא נבחן מספיק וממצאי מחקרם מדגישים את חשיבותה של השמירה על רמות גבוהות של גירויים חברתיים וקוגנטיבים הן בחיי העבודה והן חיי הגמלאות.

במחקר זה, החוקרים קשרו בין מאגר מידע של כמעט חצי מיליון משתתפים שעבדו כעצמאיים בצרפת שחיו ופרשו מהעבודה עד דצמבר 2010. בסך הכל, אצל 2.65% מהם נרשמה דמנציה. בניתוח רב משתנים מצאו החוקרים כי עבור שנה נוספת של עבודה (פרישה מהעבודה בהפרש של שנה אחת בגיל) , הסיכון לדמנציה היה נמוך בכשלושה אחוזים (עם יחס סיכונים של 0.968, עם רווח בר סמך 0.962 – 0.973). החוקרים כותבים כי במדגם שערכו, כשכל גורמי הסיכון האחרים היו דומים, הפורשים לגמלאות בגיל 65 היו עם סיכון נמוך של כמעט 15% לפתח דמנציה לעומת אלו שפרשו בגיל 60. גם לאחר שהוצאו מהניתוח משתתפים שסבלו מדמנציה בתוך 5 שנים לאחר הפרישה, הממצאים נותרו דומים ומובהקים(P < .0001), ונותרו בעינם גם בניתוחים אחרים שנערכו לפי גיל או לפי השנה בה אובחנה הדמנציה.

החוקרים מסכמים כי מחקרם תומך בקביעה ששמירה על פעילות מוחית ככל אפשר מעלה את היכולת של המוח להוותר בריא ומורידה את הסיכון למחלות נוירודגנרטיביות.

לכתבה במדסקייפ

Alzheimer’s Association International Conference (AAIC) 2013