קיים קשר בולט בין תסמיני נדודי שינה בגיל העמידה ובין התפתחות אי-ספיקת לב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מנורבגיה. הסקירה שכללה למעלה מ-54,000 גברים ונשים זיהתה קשר בין נדודי שינה ובין אי-ספיקת לב, גם בקרב משתתפים שמעולם לא סבלו מאירוע כלילי.
לדברי החוקרים, אעפ”י שממצאי המחקר אינם מעידים על קשר סיבתי, לממצאים חשיבות רבה בטיפול בחולים וייתכן ויביאו להפחתת ההתקדמות לאי-ספיקת לב.
החוקרים סקרו את הנתונים הנוגעים לתסמיני נדודי שינה ממחקר Nord-Trondelag Health Study שכלל 54,279 משתתפים בשנים 1995-1997. אף אחד מהמשתתפים לא סבל מאי-ספיקת לב בתחילת המחקר. עד שנת 2008, 1,412 חולים פיתחו אי-ספיקת לב.
בהערכת הנתונים שלקחה בחשבון גורמים שונים, דוגמת גיל, גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, או גורמים פסיכולוגיים, החוקרים זיהו קורלציה משמעותית בין תסמיני נדודי שינה ובין הופעה חדשה של אי-ספיקת לב, עם עליה בסיכון עם עליה בתסמינים. לדוגמא, בקרב משתתפים שדיווחו על קשיים בהירדמות כמעט בכל לילה נרשמה עליה של 27-66% בסיכון להתפתחות אי-ספיקת לב (בתלות במודל שהיה בשימוש), בהשוואה למשתתפים ללא תסמיני נדודי שינה. מנגד, במשתתפים שדיווחו על קשיי הירדמות על-בסיס תדיר, בנוסף לקשיים בשמירת שינה ותחושה כי השינה לא הייתה מרעננת, הסיכון לאי-ספיקת לב היה גבוה פי 2-5, בהשוואה לאלו ללא נדודי שינה.
בקרב נשים תועד סיכון מגובר לאי-ספיקת לב בהקשר של גורמי סיכון מסוימים לנדודי שינה ומדדים נלווים, בהשוואה לגברים. עם זאת, החוקרים מסתייגים מקביעת מסקנה ברורה בנושא מאחר ולדבריהם לא ניתן לקבוע על-סמך הממצאים כי נדודי שינה מסוכנים יותר לנשים בהשוואה לגברים, בכל הנגוע לאי-ספיקת לב. לנשים סיכון יחסי גבוה יותר, אך הדבר עשוי לנבוע מסיכון בסיסי נמוך יותר לאי-ספיקת לב.
בשלב הבא מתכוונים החוקרים לטפל בנדודי שינה בחולים, במטרה לבחון אם גישה זו עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות אי-ספיקת לב.
Eur Heart J 2013
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!