במאמר חדש שפורסם בכתב העת International Journal of Clinical Practice מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הטיפול ב- Tamsulosin (אומניק) כנגד תסמיני הגדלה שפירה של הערמונית הביא לשיפור מדד התסמינים, אך למעלה משליש מהמטופלים לא היו שבעי רצון מהטיפול.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את היעילות ושביעות הרצון מהטיפול במינון נמוך של Tamsulosin (0.2 מ”ג) בחולים עם תסמינים עקב הגדלה שפירה של הערמונית, ולבחון תסמינים ספציפיים בדרכי השתן התחתונות בהתאם לשביעות הרצון מהטיפול.
החוקרים ערכו מחקר חתך שכלל כ-2,500 מטופלים ממספר מרכזים ואספו נתונים אודות מדד IPSS (International Prostate Symptom Score), נפח הערמונית, בדיקות זרימת שתן וטיפול תרופתי משולב. שאלונים מפורטים שימשו להערכת שביעות הרצון הטיפול ואת מדד IPSS שמונה שבועות לאחר הטיפול ב- Tamsulosin במינון נמוך.
מהתוצאות עולה כי לאחר שמונה שבועות טיפול ב- Tamsulosin במינון נמוך חל שיפור משמעותי במדדי IPSS. בקרב 2,574 המטופלים, 1,630 (63.42%) היו שבעי רצון מהטיפול ו-940 (36.50%) לא היו שבעי רצון מהטיפול ב- Tamsulosin במינון נמוך. הסיבות לחוסר שביעות הרצון כללו בעיות הנוגעות ליעילות הטיפול (84.66%) ותופעות לוואי (3.72%).
שביעות הרצון מהטיפול הושפעה ממשך התסמינים, מדדי IPSS בתחילת הטיפול וגודל הערמונית. מדדי IPSS-V (IPSS Voiding) ו-IPSS-S (IPSS Storage) לאחר הטיפול היו שונים משמעותית בתלות בדרגת שביעות הרצון. מדדי IPSS-V לאחר הטיפול לא השתפרו בחולים שלא היו שבעי רצון או שלא היו שכלל לא היו שבעי רצון מהטיפול. כל מדדי IPSS הפרטניים, למעט דחיפות, השתנו משמעותית עם דרגת שביעות הרצון (p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול במינון נמוך של Tamsulosin כנגד הגדלה שפירה של הערמונית הביא לשיפור במדדי IPSS, אך למעלה משליש מהמטופלים לא היו שבעי רצון מהטיפול. הסיבה העיקרית לחוסר שביעות הרצון נגעה לבעיות ביעילות הטיפול, ודרגת שביעות הרצון הייתה קשורה למשך התסמינים, מדדי IPSS בתחילת הטיפול וגודל הערמונית. בחולים עם תסמינים חמורים, מומלץ להעלות את מינון Tamsulosin בשלב מוקדם יותר.
Int J Clin Pract. 2012 Dec;66(12):1209-15
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!