בכתב העת European Journal of Clinical Pharmacology פורסמו תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ההיארעות של תופעות לוואי על-רקע אינטראקציות בין-תרופתיות בקשישים היא גבוהה, כאשר למרבית המקרים השלכות חשובות והם היו ניתנים למניעה.
לדברי החוקרים, למרות השכיחות הגבוהה של אינטראקציות בין-תרופתיות בקשישים שאינם-מאושפזים, לחלק גדול מהאינטראקציות האפשריות אין השפעה קלינית, ואין נתונים רבים אודות היארעות תופעות לוואי על-רקע אינטראקציות בין תרופות. במחקר הנוכחי הם ביקשו לקבוע את ההיארעות והמאפיינים של תופעות לוואי על-רקע אינטראקציות בין-תרופתיות בקשישים אמבולטוריים וכן לזהות גורמים הקשורים בתגובות אלו.
החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי, בתקופה שבין 1 בנובמבר 2010 ועד 31 בנובמבר 2011 בברזיל. כל החולים במחקר היו בגילאי 60 ומעלה, עם לפחות אינטראקציה אפשרית אחת בין תרופות. החוקרים בחנו את הסיבתיות, החומרה והאפשרות למנוע תופעות לוואי על-רקע אינטראקציות בין תרופתיות .
433 חולים השלימו את המחקר, כאשר היארעות תופעות לוואי על-רקע אינטראקציות בין תרופתיות עמדה על 6% (30 מקרים). קומדין זוהתה כתרופה הנפוצה ביותר במקרים אלו (37% מהמקרים) ולאחריה אספירין (17%), דיגוקסין (17%) ו-Spironolactone (17%). דימום ממערכת העיכול זוהה ב-37% מהמקרים הללו, ולאחריו היפרקלמיה (17%) ומיופתיה (13%).
מניתוח סטטיסטי עלה קשר בין גיל של 80 ומעלה (יחס סיכויים של 4.4), מדד Charlson Comorbidity Index של 4 ומעלה (יחס סיכויים של 1.3), נטילת חמש תרופות ומעלה (יחס סיכויים של 2.7) ונטילת טיפול בקומדין (יחס סיכויים של 1.7) ובין היארעות תופעות לוואי על-רקע אינטראקציות בין תרופות.
באשר לחומרה, כ-37% מתופעות הלוואי על-רקע אינטראקציות בין תרופתיות דרשו אשפוז בבית החולים. החוקרים מדווחים כי כל תופעות הלוואי על-רקע אינטראקציות בין תרופתיות היו ניתנות למניעה. ההיארעות של תופעות לוואי שאינה על-רקע אינטראקציות בין תרופתיות עמדה על 10% (44 מקרים).
לסיכום, ההיארעות של אינטראקציות בין תרופתיות ותופעות לוואי בעקבות זאת, היא גבוהה מאוד בקשישים אמבולטוריים. מרבית המקרים היו בעלי חשיבות קלינית ולמעשה היו ניתנים למניעה.
European Journal of Clinical Pharmacology Dec 2012;68(12):1667-1676
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!