ארגון ה-NHS Diabetes פרסם הנחיות חדשות, במטרה לסייע לרופאים בטיפול בחולים במצבי היפרגליקמיה היפראוסמולרית (Hyperosmolar Hyperglycemic State).
החוקרים מסבירים כי אין הגדרה מדויקת של מצבי היפרגליקמיה היפראוסמולרית, אך ישנם סימנים אופייניים המבחינים בין מצב זה ובין מצב היפרגליקמיה אחרים, דוגמת DKA (Diabetic Ketoacidosis) והם כוללים:
· היפוולמיה
· היפרגליקמיה משמעותית (540 מ”ג לד”ל ומעלה), ללא היפרקטונמיה משמעותית (פחות מ-3 מילימול לליטר) או
· חמצת (pH>7.3, ביקרבונט מעל 15 מילימול לליטר).
· במרבית המקרים, אוסמולליות של 320 מיליאוסמולר לק”ג ומעלה.
לעיתים תתכן תמונה מעורבת של DKA ומצב היפרגליקמיה היפראוסמולרית. למרות שבאופן טיפוסי הדבר מופיע בקשישים, התמונה עשויה להופיע גם במבוגרים צעירים יותר ובמתבגרים, עיתים קרובות כהתייצגות הראשונה של סוכרת מסוג 2. שיעורי התמותה גבוהים במצבים אלו גבוהים יותר, בהשוואה לשיעורי התמותה עם DKA וייתכנו סיבוכים וסקולאריים, דוגמת אוטם לבבי, אירוע מוחי או תרומבוזיס של עורקים היקפיים.
פרכוסים, בצקת מוחית וCPM (Central Pontine Myelinolysis) אינם נפוצים, אך הינם סיבוכים המתוארים היטב של מצבי היפרגליקמיה היפראוסמולרית. יש עדויות לפיהן שינוי מהיר באוסמולליות במהלך הטיפול עשוי להוביל להתפתחות CPM. בעוד ש-DKA מתפתחת תוך שעות, מצבי היפרגליקמיה היפראוסמולרית מתפתחים במהלך ימים רבים, וכתוצאה מכך ההתייבשות וההפרעות המטבוליות חמורות יותר.
בניגוד ל-DKA, ההנחיות לטיפול במצבי היפרגליקמיה היפראוסמולרית במבוגרים אינן נפוצות ולעיתים קרובות ההבדלים קטנים מאוד מההנחיות לטיפול ב-DKA. עם זאת, הנחיות אלו מדגישות כי מצבי היפרגליקמיה היפראוסמולרית שונים והטיפול דורש גישה שונה.
NHS Diabetes
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!