לאחר עשר שנות מעקב אחר חולי פרקינסון שטופלו ב-STN-DBS (Subthalamic Nucleus Deep Brain Stimulation) עולה כי השיפור המוטורי הנובע מהטיפול נותר לאורך זמן ארוך. עם זאת, חלק מהתועלת הראשונית הצטמצמה עם הזמן, בעיקר עקב אובדן פרוגרסיבי ניכר של תועלת הטיפול על סימנים אקסיאליים.
החוקרים התמקדו בתוצאות הטיפול ב-STN-DBS בחולי פרקינסון לאחר עשר שנים.
המחקר כלל מעקב במשך 10 שנים אחר 41 חולים שעברו את הניתוח בבית חולים בטורונטו. כל החולים סבלו ממחלת פרקינסון מתקדמת ועברו השתלה דו-צדדית של DBS לגרעין STN (Subthalamic Nucleus).
החוקרים התבססו על פרוטוקול Core Assessment Program for Surgical and Interventional Therapies in Parkinson’s Disease והחולים צולמו בתחילת המחקר ולאחר שנה, חמש שנים ועשר שנים.
התוצא העיקרי היה השינוי במדד המוטורי לפי UPDRS (Unified Parkinson’s Disease Rating Scale) בין קבוצת חולים תחת טיפול ב-DBS ללא טיפול תרופתי, בהשוואה לחולים ללא טיפול ב-DBS וללא טיפול תרופתי, לאחר עשר שנים. יעדים משניים כללו את השינוי במדד המוטורי לפי UPDRS בין חולים שקיבלו טיפול תרופתי ללא DBS ואלו שקיבלו טיפול תרופתי ו-DBS, מדד UPDRS II, מדדים להערכת שינויים בתפקוד המוטורי ודיסקינזיה לפי UPDRS IV, ומינון התרופות נגד פרקינסון בנקודות זמן שונות.
מבין 41 החולים שעברו השתלת DBS בין השנים 1996-2000, 18 היו זמינים להערכה. מבין 23 הנותרים, תועדו 12 מקרי תמותה: 3 עקב דלקת ריאות על-רקע אספירציה, שניים עקב אלח-דם, אחד בשל סרטן קיבה, אחד בשל הפרעת קצב, אחד בשל שבץ מוחי ואחד בשל דימום מוחי משנית לחבלת ראש. 11 חולים אבדו במהלך המעקב,כולל תשעה שהתגוררו רחוק ולא יכלו לשוב להערכה ושניים שאבדו מסיבה לא-ידועה.
למרות מספר גבוה של חולים שאבדו במהלך תקופת המעקב, טיפול ב-STN-DBS הביא לשיפור משמעותי במדד המוטורי הכולל לפי UPDRS (p=0.007) וכן ברעד במנוחה (p=0.01), רעד בפעולה (p=0.02) וברדיקינזיה (p=0.01).
החוקרים מדווחים כי הממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שכללו מעקב בן חמש שנים, ומחקר שפורסם לאחרונה בעשרים חולים עם מעקב בן שמונה שנים.
תופעות הלוואי לא היו שונות משמעותית לאחר עשר שנים, בהשוואה לתופעות הלוואי לאחר שנה ולאחר חמש שנים. במהלך תקופת המעקב החוקרים שמו לב כי לאחר הניתוח חלה עליה במשקל הגוף, כאשר בהמשך נרשמה ירידה במשקל הגוף. בחמש השנים האחרונות למעקב, ארבעה חולים ענו על הקריטריונים לאבחנת דמנציה. החוקרים סבורים כי תופעות אלו קשורות יותר בהתקדמות דמנציה מאשר בטיפול שניתן.
למחקר מספר מגבלות, כולל העדר קבוצת ביקורת והערכה המבוססת על כפל-סמיות, שיעור פורשים גבוה מהמחקר וגודל מדגם קטן יחסית. עם זאת, הממצאים מספקים תמיכה נוספת ליעילות ארוכת הטווח של גירוי גרעין STN בחולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת, עם שיפור מוטורי ממושך עד עשר שנים לאחר הניתוח.
Arch Neurol. Published online August 8, 2011
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!