חוקרים מטייוואן מדווחים במאמר חדש פורסם ב-BJU International כי בגברים עם הגדלה שפירה של הערמונית, ההקלה בתסמינים של דרכי השתן התחתונות עם טיפול ב- Sildosin דומה לזו של Tamsulosin (אומניק), עם השפעה מעטה יותר להפחתת לחץ הדם.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שתי התרופות הן חסמות סלקטיביות של הקולטן Alpha-1A, אך ל- Sildosin סלקטיביות גבוהה אף יותר.
החוקרים ערכו מחקר אקראי, כפל-סמיות, להשוואה בין Sildosin ובין Tamsulosin ב-209 גברים עם הגדלה שפירה של הערמונית. במשך 12 שבועות, המשתתפים נטלו טיפול ב- Sildosin (4 מ”ג, פעמיים ביום) או Tamsulosin (0.2 מ”ג ביום, המינון המומלץ בגברים אסיאתים).
התוצא העיקרי של המחקר היה השינוי במדד International Prostate Symptom Score. החוקרים תיעדו ירידה של 25% ומעלה ב-86.2% מהמטופלים ב- Sildosin, בהשוואה ל-81.9% מהמטופלים ב-Tamsulosin (p=0.53).
ההבדל בשינוי מדד IPSS בין שתי הקבוצות היה 0.60, בגבולות טווח העדר-נחיתות שהוגדר טרם המחקר. מדדים משניים שכללו זרימה מקסימאלית של השתן ואיכות חיים בריאותית, היו גם הם דומים בשתי הקבוצות.
לחץ הדם הסיסטולי הממוצע ירד ב-4.2 מ”מ כספית עם Tamsulosin, אך רק ב-0.1 מ”מ כספית עם Sildosin. השפעת הטיפול להפחתת לחץ הדם מהווה בעיה משמעותית בקשישים, מאחר שעשויה להוביל לתחלואה משמעותית, דוגמת נפילות ושברים.
שתי תופעות הלוואי הנפוצות ביותר היו הפרעה בשפיכה (9.7% עם Sildosin לעומת 1.0% עם Tamsulosin) וסחרחורות (7.8% עם Sildosin לעומת 2.9% עם Tamsulosin). למרות זאת, רק שני מטופלים הפסיקו את הטיפול ב- Sildosin.
לאור הממצאים, החוקרים כותבים כי Sildosin עשוי לשמש כטיפול בטוח ויעיל כנגד הגדלה שפירה של הערמונית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!