מאת ד”ר אולה קראסיק
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של כתב העת American Journal of Geriatric Psychiatry עולה כי דמנציה מכפילה את הסיכון לתמותה ללא קשר לגורמי סיכון קרדיווסקולריים.
המחקר השתמש בנתונים ממחקר Israel Ischemic Heart Disease Study משנות ה-60, אשר העריך מעל 10,000 גברים צעירים בגיל הצבא. בשנים 1999-2000 העריכו החוקרים 1713 ממשתתפי המחקר בשאלת נוכחות דמנציה, כמו גם גורמי סיכון קרדיווסקולריים.
במהלך מעקב של 6 שנים נפטרו 718 (42%) מהמשתתפים. מתוך 307 המשתתפים עם דמנציה נפטרו 71.8%, ואילו מתוך 1407 המשתתפים ללא דמנציה נפטרו 35.4%. ניתוח נתונים רב-משתנים הדגים כי יחס הסיכון (hazard ratio – HR ) לתמותה של המשתתפים עם דמנציה יחסית לאלה ללא דמנציה היה 2.27 (CI 95%, 1.92-2.68). גורמי סיכון נוספים אשר נמצאו קשורים סטטיסטית לתמותה היו מצב סוציואקונומי (HR =0.94, CI 95% 0.88-1.00), ל”ד סיסטולי גבוה (HR =1.16 לכל 20 מ”מ כספית, CI 95%, 1.06-1.28), ל”ד דיאסטולי גבוה (HR =1.15 לכל 10 מ”מ כספית, CI 95%, 1.06-1.25), וכן עישון (HR =1.38, CI 95%, 1.18-1.61). רמות הכולסטרול לא נמצאו קשורות סטטיסטית לתמותה. גורמי הסיכון הנ”ל לא נמצאו קשורים לדמנציה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי נראה כי דמנציה קשורה לעליה של יותר מכפליים בסיכון לתמותה, אך ללא קשר לגורמי סיכון קרדיווסקולריים כפי שנהוג היה לחשוב עד כה. אם כן, נראה כי תהליך הדמנציה עצמו או השלכותיו עשויים להשפיע על תמותה באופן ישיר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!