חוקרים משבדיה מדווחים כי תרגילים המשלבים מוזיקה ותנועות ריתמיות עשויים לסייע בהפחתת הסיכון לנפילות בקשישים בסיכון מוגבר. החוקרים מצאו כי סוג מסוים של הדרכת מוזיקה/תנועה, המוכרת כגישת דלקרוז מביאה לשיפור שיווי המשקל ויכולת ההליכה בקשישים עם הפרעות ביציבה או היסטוריה של נפילות.
יתרה מזאת, השיפור תורגם לירידה בשיעור הנפילות במהלך סדרת המפגשים שנערכה במהלך שישה חודשים.
לאור זאת, החוקרים מסכמים וכתבים כי תרגילים אלו, וייתכן כי גם צורות אחרות של תנועה המבוססת על מוזיקה, עשויים לסייע לקשישים עם הפרעות בשיווי משקל וביציבה.
ריתמיקה בגישת דלקרוז פותחה בשנים המוקדמות של המאה העשרים כדרך להבין טוב יותר את המוזיקה דרך תנועה. ישנם קורסים המלמדים את הגישה ברחבי העולם.
הקורס כולל לרוב מוזיקת פסנתר, כאשר המשתתפים מתאימים את תנועות הגוף שלהם לשינויים במוזיקה. במחקר הנוכחי, הקורס נפתח באופן פשוט המשתתפים הלכו בהתאם למוזיקה לאחר מכן הפך מאתגר יותר עם הזמן. מעבר לעבודת הרגליים, המשתתפים לעיתים נדרשו לבצע תנועות של פלג הגוף העליון או לעבוד עם פריטים מסוימים, דוגמת כלי הקשה או כדור, תוך כדי תנועה.
ביצוע מספר פעולות במקביל עשוי לסייע בשיפור היציבה ושיווי המשקל של המשתתפים ולהפחית את הסיכון לנפילות.
החוקרים מסבירים כי לקורסים מאפיינים משותפים עם סוגי תרגילים אחרים, דוגמת טאי-צ’י. חלק מהמחקרים מצאו כי תרגילי טאי-צ’י עשויים לסייע בהפחתת הסיכון לנפילות במבוגרים.
מדגם המחקר כלל 134 משתתפים, שחולקו לשתי קבוצות: בקבוצה אחת נערכו תרגילי דלקרוז בתדירות של שעה בשבוע, למשך שישה חודשים; ובקבוצת התערבות-מאוחרת, במשך ששת החודשים הראשונים של המחקר המשתתפים המשיכו בפעילות הרגילה שלהם, ולאחר מכן החלו בתרגילי דלקרוז במשך שישה חודשים.
לאחר 6 החודשים הראשונים, בקבוצת תרגילי דלקרוז חל שיפור גדול יותר בבדיקות להערכת שיווי המשקל וההליכה, בהשוואה לקבוצת ההתערבות המאוחרת. כמו כן, בקבוצה זו הסיכון לנפילות היה נמוך במחצית; תועדו 24 אירועי נפילה בקבוצת ההתערבות (0.7 נפילות לאדם בשנה) לעומת 54 בקבוצת ההתערבות המאוחרת (1.6 נפילות לאדם בשנה).
במהלך המחצית השנייה של המחקר, בקרב המשתתפים בקבוצת ההתערבות המאוחרת תועדה ירידה דומה בסיכון לנפילות, בהשוואה לסיכון שלהם במהלך 6 החודשים הראשונים.
באשר להשפעות ארוכות הטווח, בקרב משתתפים שלקחו חלק בקורסים במחצית הראשונה של המחקר תועד שיפור בשיווי המשקל וביכולת ההליכה שישה חודשים לאחר תום הקורס.
החוקרים סבורים כי לאור הממצאים עולה האפשרות כי ריקוד חברתי ופעילויות חברתיות אחרות הדורשות שיווי משקל והתאמה מתמשכת לסביבה דוגמת ניסיון לשמור על קצב המוזיקה עשויות להועיל למבוגרים.
הם קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!