מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוקטובר של ירחון Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי שבר לא טיפוסי עלול להופיע כסיבוך של טיפול ארוך טווח בביספוספונטים.
החוקרים העומדים מאחורי דיווח המקרה וסקירת הספרות מזכירים כי התפתחות הטיפול בביספוספונטים היוותה התקדמות חשובה בטיפול במסת עצם ירודה ואוסטיאופורוזיס, מצבים המשפיעים על יותר ממחצית האוכלוסיה מעל גיל 50 שנים. לדבריהם, תכשירי הביספוספונטים הקיימים כיום הוכחו כמורידים את שיעור השברים בירך, בעמוד השדרה ומחוצה לו בקרב אנשים המצויים בסיכון גבוה לשבר. דיווחי מקרים וסדרות קליניות מוגבלות אשר פורסמו בחמש השנים האחרונות מעלים חששות לפיהם טיפול ממושך בביספוספונטים עלול לדכא את ה-remodeling של העצם במידה כזו שפוגמת בתיקון העצם הנורמלית, וכתוצאה מכך מביאה לסיכון מוגבר לשברים.
לדברי החוקרים, שברים ‘לא טיפוסיים’ אלו הקשורים בדיכוי ה-turnover של העצם מערבים פעמים רבות אתרים אשר לעיתים רחוקות מראים שברים אוסטיאופורוטיים, כגון הפמור הסובטרוכנטרי. הם מציינים כי מאפייני השבר בפמור הסובטרוכנטרי כוללים היעדר סיפור של חבלה, כאבי ירכיים פרודרומליים וממצאים רדיולוגיים ספציפיים. עם זאת, הימצאות השברים הלא-טיפוסיים, גורמי הסיכון להתפתחותם והטיפול טרם נחקרו במחקרים לעומק לטענתם.
החוקרים מוסיפים כי שיעור האבחנה והטיפול באוסטיאופורוזיס בקרב אנשים אשר חוו שבר הינו נמוך בצורה ניכרת. לדבריהם, הראיות הקיימות מציעות כי שברים לא-טיפוסיים בקרב אלו הנוטלים ביספוספונטים אינם תכופים, וכי בעיה אפשרית זו לא צריכה למנוע את התחלת הטיפול בקרב חולים המצויים בסיכון גבוה לשבר. עם זאת, יש מקום להמשיך ולהתמקד בזיהוי החולים המצויים בסיכון גבוה ובשימוש זהיר בטיפול זה בהם, מציעים החוקרים.
בין ההמלצות העדכניות להורדת סבירות ההתפתחות של דברים אלו ולטיפול התרופתי בהם, מציינים החוקרים כי יש להעריך את הסיכון לשבר בחולה הפרטני; לעשות שימוש מושכל בביספוספונטים בקרב מטופלים המצויים בסיכון מוגבר לשבר; לשקול הפסקת הטיפול בביספוספונטים למשך 12 חודשים בקרב חולים יציבים קלינית אשר קיבלו טיפול זה למשך חמש שנים; וכן לשקול טיפול ב-Teriparatide בקרב חולים אשר חוו שבר לא-טיפוסי תחת טיפול בביספוספונטים.
לדברי החוקרים, יש מחסור בראיות ביחס לתועלת או לסיכונים האפשריים של הפסקה זמנית בטיפול התרופתי (Medication holidays) בקרב חולים המטופלים בביספוספונטים למשך חמש שנים ואשר מראים ערכים יציבים של צפיפות עצם והיעדר שברים. הם מוסיפים כי אלו המצויים בסיכון מוגבר לשברים בחוליות ואלו עם צפיפות עצם נמוכה על אף חמש שנות טיפול הם שעשויים להרוויח כתוצאה מהמשך הטיפול, על פי תוצאות מחקרים קליניים אשר בוצעו ב-Alendronate.
החוקרים מסכמים כי על הקלינאים להיות ערים לתסמינים של כאבים עמוקים בירך המחמירים בעת נשיאת משקל כתסמין המייצג של שבר סובטרוכנטרי בירך, וכן לנוכחות שבר דו-צדדי לעיתים תכופות במצב זה. הם מוסיפים כי Teriparatide עשוי להיות אפשרות טיפולית עבור חולים החווים שבר לא-טיפוסי תחת טיפול בביספוספונטים, ובמיוחד בהקשר של turnover נמוך של העצם. הם קוראים להמשך המחקר ביחס להימצאות של שברים לא-טיפוסיים, הקשר שלהם לשימוש בביספוספונטים ו-turnover נמוך של עצם, וההשפעות של גישות טיפוליות כגון הפסקות זמניות בטיפול התרופתי וטיפול ב-Teriparatide.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!