מאת ד”ר נגה ליפשיץ
ב-6 באוקטובר 2010 פורסמה ב- Cochrane Database of Systematic Reviews סקירת ספרות מערכתית, שבחנה את השימוש ב-Finastreide לטיפול בהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית (Benign prostatic hyperplasia, BPH).
החוקרים מסבירים כי השכיחות של BPH בגברים עולה עם העלייה בגיל, והמצב כרוך בתסמינים יורינריים שונים, כולל תכיפות ודחיפות במתן שתן, התרוקנות לא מלאה, זרם שתן חלש ועוד. הם כותבים כי Finasteride הינו מעכב של 5-אלפא-רדוקטאז, ולכן חוסם את המעבר של טסטוסטרון לדהידרוטסטוסטרון. בעבודות קודמות התרופה נמצאה יעילה בצמצום גודל הערמונית, והיא משמשת לעיתים קרובות לטיפול בתסמיני BPH.
מטרת הסקירה הייתה להעריך את היעילות והבטיחות של Finasteride לבד או בשילוב עם טיפולים אחרים ב-BPH, בדגש על צמצום תסמינים ממקור מערכת השתן התחתונה.
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי הנתונים CDSR, HTA, CENTRAL, EMBASE, MEDLINE, LILACS ו- Google Scholar וכן ברשימות הספרות של המאמרים הרלוונטיים לאיתור מאמרים מתאימים. בין הקריטריונים להכללה בסקירה ניתן לציין מחקרים אקראיים מבוקרים שפורסמו בשפה האנגלית, וכללו קבוצת פלסבו ו/או קבוצת טיפול פעיל, אשר נמשכו 6 חודשים או יותר.
יעד המחקר העיקרי היה השינוי בציון ה- American Urological Association symptom index (AUA)/International Prostate Symptom Score (IPSS), כאשר שינוי משמעותי קליני הוגדר כשינוי של 4 נקודות לפחות. החוקרים סיווגו את התוצאות ע”פ משך הטיפול במחקר (קצר טווח עד שנה, וארוך טווח יותר משנה).
הם מדווחים כי במחקרים ארוכי טווח, נמצא קשר בין טיפול ב- Finasteride ובין שיפור רב יותר בציוני התסמינים היורינריים, לעומת פלסבו. כמו כן נקשר Finasteride לירידה בסיכון להתקדמות BPH, שהוגדרה כעצירת שתן חריפה, סיכון להתערבות ניתוחית, ו/או עלייה של 4 נקודות לפחות בציון ה-AUA/IPSS.
בהמשך השוו החוקרים בין Finasteride ובין תרופות ממשפחת מעכבי האלפא. לדבריהם, ל- Finasteride נמצאה יעילות דומה ל-Tamsulosin, אך התרופה הייתה יעילה פחות מ-Doxazosin או Terazosin בשיפור זרם השיא של השתן או נוקטוריה. הטיפול ב- Finasteride נקשר לירידה בסיכון להתערבות ניתוחית לעומת Doxazosin, אך לא Terazosin. בנוסף, הסיכון לעצירת שתן חריפה היה דומה תחת טיפול ב- Finasteride או Doxazosin.
בהשוואה לפלסבו, נמצא קשר בין טיפול ב- Finasteride ובין עלייה בסיכון להפרעות שפיכה, אימפוטנציה וירידה בליבידו. עם זאת, בהשוואה ל-Doxazosin או Terazosin נמצא קשר בין טיפול ב- Finasteride ובין סיכון נמוך יותר לחולשה, סחרחורת ותת-לחץ דם תנוחתי.
החוקרים מסכמים כי Finasteride היה יעיל יותר מפלסבו בשיפור תסמינים יורינריים לטווח ארוך, אך יעיל פחות מ-Doxazosin. כמו כן, טיפול משולב ארוך טווח בחסמי אלפא היה יעיל יותר מטיפול בודד ב- Finasteride, ולטיפול משולב ב- Finasteride ו-Doxazosin נמצאה יעילות כוללת דומה לטיפול ב-Doxazosin בלבד. עם זאת, בקרב גברים עם ערמונית בינונית או גדולה, השילוב של Finasteride עם Doxazosin היה יעיל יותר מ-Doxazosin בלבד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!