רמות טסטוסטרון גבוהות בנשים לא-סוכרתיות, לאחר-מנופאוזה, עשויות מתנגודת לאינסולין, וככל הנראה אינן מהוות את הגורם להתפתחות עמידות לאינסולין בנשים אלו.
החוקרים מסבירים כי בנשים עם רמות טסטוסטרון גבוהות, קיימת נטייה לעמידות מוגברת לאינסולין. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון אם טסטוסטרון הוא האחראי לעמידות לאינסולין.
מדגם המחקר כלל 35 נשים, בכולן ריכוז טסטוסטרון וריכוז אינסולין בצום היו ברבעון העליון, בקרב נשים לא-סוכרתיות, לאחר-מנופאוזה, שלקחו חלק במחקר Cardiovascular Health Study.
הנשים חולקו באקראי לטיפול ב-Metformin, Leuprolide Acetate או פלסבו.
החוקרים מדווחים כי לאחר 12 שבועות, בקבוצת Metformin תועדה ירידה של 19% ברמות טסטוסטרון חופשי ועלייה של 37% ברגישות לאינסולין, בהשוואה לקבוצת הפלסבו. לא תועד שינוי ברמות SHBG (Sex-Hormone Binding Globulin).
בקבוצת המטופלות ב-Leuprolide Acetate תועדה ירידה של 48% ברמות טסטוסטרון חופשי, בהשוואה לנשים בקבוצת הפלסבו, אך ללא שינוי ברגישות לאינסולין בהשוואה לנשים בקבוצת הפלסבו.
במילים אחרות, טיפול בעמידות לאינסולין הוביל לירידה ברמות טסטוסטרון, אך הפחתת רמות טסטוסטרון באמצעים תרופתיים לא השפיעה על העמידות לאינסולין.
החוקרים מעלים את האפשרות כי טסטוסטרון אינו הגורם להפרעות המטבוליות בנשים מבוגרות, לא-סוכרתיות. למעשה, הם מסכמים, ההפרעות המטבוליות, כלומר, העמידות לאינסולין, עשויה להיות אחראית לכך שהגוף מייצר כמויות טסטוסטרון גדולות יותר.
Fertil Steril 2010
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!