מתוצאות מחקר חדש עולה כי שילוב Bupropion (זיבן) וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, המכוון כנגד החששות של נשים מפני ההשפעה על משקל גופן, נמצא יעיל יותר מטיפול ב- Bupropion או טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בנפרד, להפסקת עישון.
החוקרים מסבירים כי נשים מעשנות עשויות להביע רצון להפסיק לעשן, אך הן חוששות מפני העלייה במשקל הנלווית להפסקת עישון. שילוב של הפסקת עישון עם התערבויות לשמירה על משקל הגוף אינו מסייעות בנושא, ועשוי להפחית את שיעורי הפסקת עישון, לכן החוקרים ביקשו לקבוע אם יש תועלת בהוספת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי המכוון כנגד החשש של נשים מפני עלייה במשקל לאחר הפסקת עישון, לטיפול תרופתי סטנדרטי להפסקת עישון. המשתתפות במחקר היו נשים מבוגרות ומעשנות, שהביעו רצון להפסיק לעשן, אך חששו מפני העלייה במשקל בעקבות זאת. הן חולקו באקראי לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי או ייעוץ סטנדרטי, ולטיפול ב- Bupropion או פלסבו; משך המחקר עמד על 26 שבועות. היעדים העיקריים היו משך ושיעורי ההימנעות הממושכת מעישון.
החוקרים סקרו 5,182 נשים, ומתוכן, 349 חולקו באקראי לקבוצות הטיפול; הסיבות העיקריות להעדר השתתפות היו חוסר עניין או חוסר התאמה. לאחר שישה חודשים, בנשים שטופלו בשילוב Bupropion עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי תועדו שיעורי הימנעות גבוהים יותר (34.0% לעומת 11.5%, p=0.005), בהשוואה למטופלות בשילוב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם פלסבו, עם משך זמן ארוך יותר עד להישנות לאחר 12 חודשים (חציון מספר ימים עד להישנות, 266 לעומת 46). שיעורי ההימנעות לאחר שישה ימים בקבוצת הייעוץ הסטנדרטי עם Bupropion עמדו על 21% (p=0.05 בהשוואה לשילוב Bupropion עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי), ושיעורי ההימנעות הממושכת מעישון בשתי קבוצות הטיפול ב- Bupropion לא היו שונים משמעותית לאחר 12 חודשים. לא תועדו הבדלים מובהקים בקרב נשים שנמנעו מעישון, בעלייה במשקל לאחר הפסקת עישון או בחששות מפני משקל הגוף.
החוקרים מסכמים וכותבים כי שילוב Bupropion עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מלווה בסיכויים הגבוהים ביותר להימנעות ממושכת, במהלך מחזור הטיפול, וכי התוצאות הללו עשויות לשמש בסיס למחקרים נוספים לשיפור שיעורי הפסקת עישון בנשים עם חששות אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!