מניתוח ממצאי מחקר WHI (Women’s Health Initiative) עולה כי חשיפה ארוכה לזיהום אויר של חלקיקים קטנים, מעלה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים בנשים לאחר מנפאוזה, בלא תלות בנוכחות גורמי סיכון אחרים למחלה קרדיווסקולרית.
לדברי החוקרים, מספר מחקרים שפורסמו ב-15 השנים האחרונות, קשרו בין דרגת זיהום האויר ובין תמותה מכלל הסיבות. יתרון המחקר הנוכחי על פני המחקרים הקודמים הוא ביכלותו להתייחס לכל הגורמים המערפלים האפשריים, וכן הודות לנתונים אודות האירועים הקרדיווסקולרים, שהוצאו מהרשומות הרפואיות, בניגוד למחקרים קודמים שהתבססו על תעודות פטירה.
בניתוח הממצאים נכללו 65,893 נשים לאחר מנפאוזה, ללא סיפור של מחלה קרדיווסקולרית. החוקרים מצאו עליה של 24% ב-Hazard Ratio לאירוע קרדיווסקולרי כלשהו, עם עליה של 76% בשיעורי התמותה הקרדיווסקולרית, וסיכון גדול יותר מפי 2 לתמותה מאבחנה מאוחרת יותר של מחלת לב קורונרית (CHD) לכל עליה של 10-µg/m3 בריכוז החלקיקים המזהמים את האויר. הקשר זוהה עבור חלקיקים הנישאים באויר בקוטר קטן מ- 2.5 µm (PM2.5 ).
את החשיפה ל- PM2.5 העריכו החוקרים באמצעות נתונים שנאספו מרשת מוניטורים להערכת זיהום אויר, יתרון נוסף של המחקר על-פני מחקרים קודמים, שהתייחסו לרמת זיהום האויר הממוצעת בכל האזור (כלומר, דרגת החשיפה היתה דומה בכל האזורים, למרות שידוע כי קיימת שונות בחשיפה לזיהום האויר בין אזורים שונים באותה עיר). במחקר הנוכחי, כל אישה הותאמה למוניטור הסמוך ביותר למקום מגוריה.
בניתוח נוסף של הממצאים, לא נמצא קשר בין הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים ובין רמות מזהמים אחרים, כולל חלקיקים גדולים, Sulfur Dioxide, Nitrogen Dioxide, Carbon Monoxide או Ozone.
במאמר מערכת נלווה נכתב כי עם ביסוס הקשר בין זיהום חלקיקים באויר ובין הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים, ניתוח ממצאי WHI מסייע להסיט את הדיון לזיהוי האוכלוסיות המצויות בסיכון מוגבר במיוחד.
למרות החשיבות הרבה המיוחסת לזיהום אויר בכל הנוגע למחלות קרדיווסקולריות, מהעדויות עולה כי הסיכון האינדיבידואלי הינו מתון. במידה ומחקר WHI ומחקרים אחרים יוכלו לזהות גורמים אינטרינזים ונרכשים המובילים לפגיעה קרדיווסקולרית בעקבות זיהום אויר, ניתן יהיה להציע התערבויות ממוקדות לאוכלוסיות בסיכון הגבוה ביותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!