ממחקר חדש עולה כי בחולים עם אוסטוארתריטיס של היד, הטלומרים בלויקוציטים בעלי אורך קצר יותר, בהשוואה לפרטים ללא אוסטוארתריטיס, ממצא הרומז לכך שהמחלה מהווה אינדיקציה לתהליך הזדקנות ביולוגי מואץ.

ידוע כי עליה בגיל היא גורם הסיכון החזק ביותר לאוסטוארתריטיס, אך המנגנונים בבסיס הקשר אינם ידועים. החוקרים ביקשו לבחון אם קיים הבדל באורך הטלומרים בלויקוציטים, הקשור בקשר הפוך עם הגיל, בין פרטים עם ובלי אוסטוארתריטיס.

לדבריהם, מדובר במחקר הקליני הראשון שקשר בין אורך הטלומרים וחולים עם אוסטוארתריטיס.

במחקר השתתפו 160 חולי אוסטוארתריטיס ו-926 נבדקים ללא אוסטוארתריטיס, כאשר כמעט כל המשתתפים במחקר היו נשים.

בדומה לממצאים ממחקרים קודמים, החוקרים זיהו קשר הפוך בין אורך הטלומרים בלויקוציטים ובין גיל הנבדק. לאחר תיקנון לגיל, מין, BMI ועישון, החוקרים זיהו כי בחולים עם אוסטוארתריטיס אורך הטלומרים בלויקוציטים היה קצר יותר באופן משמעותי, בהשוואה למקביליהם ללא המחלה (p=0.04). יתרה מזאת, ככל שאוסטוארתריטיס החריפה, אורך הטלומרים בלויקוציטים התקצר עוד יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי קיים קשר בין טלומרים קצרים בלויקוציטים ובין אוסטוארתריטיס של היד, כאשר אורך הטלומרים מתקצר עם החמרה במחלה, ממצא המעיד על מנגנון אפשרי משותף בין אוסטוארתריטיס והזדקנות, ומכוון למעורבות של גורמים נרכשים, דוגמאת עקה חמצונית ודלקת כרונית בדרגה נמוכה, בשני המצבים הללו.

Ann Rheum Dis 2006

לידיעה במדסקייפ