ממחקר חדש, שיפורסם במהדורת נובמבר של Clinical Journal of the American Society of Nephrology, עולה כי נפרולוגים רבים לא מרגישים מוכנים להחליט להפסיק או לעצור דיאליזה בחולי ESRD (end-stage renal-disease) הקרובים לסוף חייהם. למרות שרופאים בעלי יותר ניסיון ובקיאות בהנחיות RPA (Renal Physician Association) / ASN (American Society of Nephrology) דיווחו על פחות קושי בקבלת החלטות אלה.

הממצא העיקרי היה שמרבית הנפרולוגים לא מרגישים מוכנים מספיק בכדי לקבל החלטות אלה. לדברי החוקרים, המחקר מצביע בנוסף על כך שהתרגול לוקה בחסר בנוגע לדרך ההתמודדות עם נושאים הנוגעים לסוף החיים.

דאגה לחולים הגוססים

בקרב חולים מבוגרים עם ESRD, מחלות קו-מורבידיות אחרות ותוחלת חיים קצרה, הפסקת הדיאליזה היא גורם המוות השני בשכיחותו, כך שנפרולוגים מתעסקים כל הזמן עם החלטות הקשורות לסוף החיים עם חולים אלה ומשפחותיהם. נראה כי כל המיקוד הוא על שימור החיים ועל טיפול המאריך את החיים ועדיין, רבע מהחולים מתים כל שנה. כך שזה אזור של צורך נואש לתשומת לב.

החוקרים חיפשו לקבוע מה ההערכות של הנפרולוגים להחליט החלטות של סוף החיים ולמצוא אם מוכנות זו גבוהה יותר בקרב אלה המודעים להנחיות הקליניות של RPA/ASN ול-position statement, שפורסמו בשנת 2000 ו-2002 בהתאמה.

רק 39% מהנפרולוגים מרגישים מוכנים לקבל החלטות לגבי הפסקת הדיאליזה

בשנת 2005, נשלחה הזמנה בדואר האלקטרוני לענות על סקר מקוון ל-2500 נפרולוגים החברים ב-RPA ול-325 חברים ב- Canadian Society of Nephrology. הנפרולוגים התבקשו לדווח על המוכנות שלהם לקבל החלטות של סוף החיים ולגבי המודעות שלהם והשימוש בהנחיות הקיימות.

296 נפרולוגים אמריקאים ענו על הסקר (12% שיעור תגובה), 61 נפרולוגים קנדיים (19% שיעור תגובה) ו-3 לא ידועים.

בסך הכללי רק 39% (143 נפרולוגים שהגיבו על הסקר) דיווחו על עצמם כמוכנים היטב לקבל החלטות להספיק טיפול בדיאליזה בחולים עם ESRD הקרובים לסוף חייהם. בהשוואה לנפרולוגים, שהרגישו פחות מוכנים לקבל החלטות קשות אלה, אלה שהרגישו מוכנים היו מבוגרים יותר, בעלי יותר ניסיון קליני (בממוצע הם הפסיקו טיפול דיאליזה ב-6 חולים בשנה) והם היו יותר בקיאים להנחיות.

רוב הנפרולוגים (90-95%) תומכים בהחלטה של הפסקת הדיאליזה בחולה מתאים, שביקש להפסיק את הדיאליזה ולהפסיק דיאליזה בחולה מחוסר הכרה באופן תמידי. בנוסף, החוקרים מצאו כי כיום נפרולוגים מרגישים יותר נוח להפסיק דיאליזה אם החולה ביטא את רצונותיו בנושא בעבר. הקושי הוא בכך, שרוב החולים לא מבטאים את רצונותיהם לפני כן.

הבדלים משמעותיים נמצאו בהפסקת הדיאליזה בחולים דמנטיים קשים, שלא ביטאו קודם לכן הנחיות ברורות, הדבר דווח על ידי 5% נפרולוגים אמריקאים לעומת 71% נפרולוגים קנדיים, ועל ידי 66% מהנפרולוגים, שדיווחו על עצמם כמוכנים היטב לקבל החלטות אלה מול 50% נפרולוגים, שהרגישו לא מוכנים. המלצה 7 בהנחיות אומרת כי זה הגיוני לשקול הפסקת דיאליזה בחולים אלה.

הצורך בתרגול טוב יותר

החוקרים מסכמים ואומרים כי יש צורך במיקוד מחקרי וקליני גדול יותר על הטיפול בסוף החיים, ויש להתחיל אותו כבר בהתמחות, כך שהוא יהפוך לאספקט חשוב של איך אנו מטפלים בחולים שלנו. על מנת לשפר את נוחות הנפרולוגים בנושא של קבלת החלטות הנוגעות לסוף החיים, תוכניות ב-fellowship צריכות ללמד את ההמלצות בהנחיות RPA/ASN ו-position statement.

לידיעה במדסקייפ