ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יוני של Urology, עולה כי עמילן יכול להעלות את הסיכון ל-BPH (benign prostatic hyperplasia) בעוד שחומצות שומן פולי לא רוויות יכולות להוריד את הסיכון.
למרות ש-BPH הוא בעיית בריאות עיקרית בציבור, הגורמת תחלואה גדולה ועקב כך להרעה באיכות החיים של הגבר, ידוע מעט על גורמי הסיכון למצב זה, כולל תזונה והרגלי חיים אחרים. בעיקר התפקיד הפוטנציאלי של מקרו נוטריאנטים על BPH קיבל מעט מדי תשומת לב. למרות זאת, פקטורים תזונתיים יכולים להיות חשובים על ידי השפעה על ריכוזים הורמונלים המעורבים בהגדלת הערמונית.
המחקר כלל 1369 חולים עם BPH ו- 1451 נבדקים בקבוצת ביקורת, שהתקבלו לאותו בית חולים עם ספקטרום רחב של מצבים אקוטים לא ניאופלסטיים. תוך שימוש בשאלון בר תוקף של תדירות צריכת אוכל, החוקרים קבעו את התזונה הרגילה של הנבדקים, את Ors (odds ratios ) ואת רווח בר סמך 95% לאחר הורדת צריכה אנרגתית וערפלנים פוטנציאלים אחרים.
צריכת עמילן נקשרה ישירות ל-BPH (OR, 1.51; 95% CI, 1.15 – 1.99 עבור אחוזון הכי גבוה בהשוואה לאחוזון הכי נמוך) וצריכת חומצות שומן פולי לא רוויות נקשרה הפוך ל-BPH (OR, 0.72; 95% CI, 0.55 – 0.93), כמו גם צריכת חומצה לינונאית (OR, 0.73; 95% CI, 0.56 – 0.94) וצריכת חומצה לינולנית (OR, 0.71; 95% CI, 0.54 – 0.93).
מגבלות המחקר כוללות העדר הגדרה של מקרה ברור של BPH, אפשרות של סיווג לא טוב של קבוצת הביקורת וקשיים בהערכת תבניות התזונה לטווח הרחוק.
תוצאות מחקר זה מציעות, שיש תפקיד למקרו נוטריאנטים ספציפים בסיכון ל-BPH, כולל במיוחד לאפקט הלא רצוי של עמילן וליתרון של חומצות שומן פולי לא רוויות. הנושא של BPH ותזונה עדיין נשאר פחות לדיון בהתחשב בחוסר עקביות של תוצאות מחקר זה עם אלה של חוקרים קודמים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!