מודל חדש מוצע לקביעת טיפולים תרופתיים באוכלוסיה מבוגרת. המחברים, שמאמרם מתפרסם ב-Arch Intern , מגדירים מס’ פרמטרים שיש לדעתם לקחת בחשבון: תוחלת חיים נותרת, זמן תחילת ההשפעה המיטיבה של הטיפול, מטרות ויעדי הטיפול. על בסיס הניקוד והתוצאות המתקבלות מפרמטרים אלה ממליץ המודל אם להמשיך טיפול בתרופה מסויימת.

המחברים מציינים שהתופעה של קשישים הנוטלים הרבה מאוד תרופות היא בעייתית, והמודל שהם מציעים עשוי לסייע בבניית הנחיות והמלצות טיפול באוכלוסיה המבוגרת, שיביאו להפחתת כמות התרופות הנירשמות למטופלים אלה.

עם זאת מדגישים המחברים שקיימות מס’ מגבלות ליישום המודל:

1. יישום הגישה מחייב השקעת זמן משמעותית ע”י הרופא המטפל.

2. יש צורך לערב את המטופל ומשפחתו בתהליך התשאול וקבלת ההחלטות, דבר שעלול להיות בעייתי במקרים רבים.

3. יש פחות מידע קליני על קבוצות הגיל המבוגר אשר מעורבים פחות במחקרים קלינים.

4. אין מספיק עדויות בספרות על המשמעת של הפסקת טיפולים תרופתיים בקבוצת גיל זו.

המאמר המלא כולל גם הצגת מקרים ותסריטים לדיון.

Arch Intern Med 2006; 166:605-609 (המאמר המלא למנויי העיתון או בתשלום)