ממחקר חדש עולה כי Carvedilol מקטין מיקרואלבומינוריה, בחולי סכרת מסוג 2, עם יתר לחץ דם, באופן משמעותי יותר מ-Metoprolol. בניגוד לחסמי ביתא קונבציונאליים, שלא הראו אפקטים עקביים על מיקרואלבומינוריה, נראה כי ל-Carvedilol השפעות טובות יותר , השפעות שלא ניתן לייחס רק לירידה בל”ד או לחסימת רצפטורי אלפא.
החוקרים השוו את השפעות Carvedilol ו-Metoprolol על השינויים באלבומינוריה ובלחץ הדם, בנוכחות חסימת מערכת רנין-אנגיוטנסין, בקרב 1,235 חולי סכרת מסוג 2 עם יל”ד.
לא נרשם הבדל בלחץ הדם, בין מטופלי Carvedilol ו-Metoprolol, אך הירידה בלחץ הדם היתה קטנה יותר בחולים עם מיקרואלבומינוריה, מאשר במטופלים עם רמת אלבומין תקינה בשתן.
נמצא קשר בין טיפול ב- Carvedilol ובין ירידה של 16% בסיכון היחסי לאלבומינוריה בסיום המחקר, בהשוואה לטיפול Metoprolol ומספר קטן יותר של מטופלי Carvedilol (6.6%) התקדמו מנורמואלבומינוריה למיקרואלבומינוריה, בהשוואה למטופלי Metoprolol (11.1%).
לא נמצא קורולציה בין השינויים ביחס אלבומין:קריאטינין בשתן, ובירידה בלחץ הדם הסיסטולי.
תצפיות אלו, אם יאושרו כראוי במחקרים פרוספקטיבים, נראות מבטיחות כי חלק מחסמי ביתא עשוי להביא לירידה נוספת בסיכוי לתופעות לוואי מטבוליות, ועשוי להקטין עוד יותר את הסיכון הקרדיווסקולרי, בהשוואה לחסמי הביתא הנפוצים.
ממצאים אלו מעידים כי לא כל חסמי הביתא דומים בהשפעתם על גורמי הסיכון הקרדיווסקולרים. הם מוסיפים כי דרוש מחקר פרוספקטיבי בכדי להעריך אם השפעה זו על אלבומינוריה תתורגם לירידה באירועים קרדיווסקולרים.
מאחר שמיקרואלבומינוריה היא מרקר לסיכון קרדיווסקולרי, יש להשתמש בכל גורם שיוריד אותה. מאחר ש- Carvedilol, בשילוב עם מעכבי ACE, או ARB, עושה זאת, צריכה להיות עדיפות לטיפול בתרופה זו, אם אין בעיות עלות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!