מחקרים קודמים מעידים על כך שמתן ויטמין B להורדת רמות הומוציסטאין מקטינה את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית. עם זאת, לא ברור מהו משטר הטיפול האופטימלי. מחקר חדש נועד לזהות את המינון הנמוך ביותר של חומצה פולית המביא לירידה המקסימלית ברמות הומוציסטאין בדם. בנוסף, המחקר נועד לקבוע את חשיבות תוספת ויטמין B-12 וויטמין B-6.

במסגרת המחקר בוצעה מטה-אנליזה של 25 מחקרים, הכללו נתונים אודות השפעת מינונים שונים של חומצה פולית ושל B-12 ו-B-6, על רמות הומוציסטאין בקרב 2,596 נבדקים.

הירידה הגדולה ביותר ברמות הומוציסטאין לאור טיפול בחומצה פולית נרשמה בנוכחות רמות הומוציסטאין גבוהות (P<0.001) ורמות Folate נמוכות (P<0.001), לפני מתן הטיפול. כמו כן, השפעת חומצה פולית היתה גדולה יותר בקרב נשים (P<0.001).

לאחר תיקנון למין ולרמות של 12 µmol homocysteine/Lו-12 nmol folate/L לפני הטיפול, נמצא קשר בין מינון יומי של 0.2 מ”ג חומצה פולית וירידה של 13% ברמות הומוציסטאין (95% CI: 10%, 16%), מינון של 0.4 מ”ג חומצה פולית וירידה של 20% ברמות הומוציסטאין (17%, 22%), מינון של 0.8 מ”ג וירידה של 23% (21%, 26%), מינון של 2 מ”ג וירידה של 23% (20%, 26%) ומינון של 5 מ”ג חומצה פולית היה קשור בירידה של 25% ברמות הומוציסטאין (22%, 28%).

ויטמין B-12 הביא לירידה נוספת של 7% ברמות הומוציסטאין (95% CI: 4%, 9%), אך עבור ויטמין B-6 לא נרשמה השפעה משמעותית.

לסיכום, דרוש מינון הגדול מ-0.8 מ”ג ליום של חומצה פולית בכדי להביא לירידה המקסימלית ברמות הומוציסטאין. מינון של 0.2 או 0.4 מ”ג ליום מביאים ל-60% ו-90% מהאפקט המקסימלי, בהתאמה.

American Journal of Clinical Nutrition, Vol. 82, No. 4, 806-812, October 2005