ריצה יכולה להפחית התפתחות כאב שריר הקשור לזיקנה, על פי תוצאות מחקר פרוספקטיבי שפורסם בגיליון ספטמבר Arthritis Research and Therapy.

מספר מחקרים אפידמיולוגים וקלינים מצאו כי מבוגרים העוסקים בפעילות גופנית קבועה בריאים יותר ואיכות חיים גבוהה יותר לעומת אנשים שאינם פעילים. כמו כן הראו כי פעילות גופנית קבועה מפחיתה כאב בחולים עם אוסטאוארתריטיס בברך ומסייעת במניעת כאב בגב תחתון… מספר מחקרים ענו על השאלה לגבי הקשר בין פעילות ארובית ותפיסת כאב עם התקדמות הגיל.

המחקר כלל 492 חברי איגוד הריצה ו-374 נבדקי ביקורת מהקהילה. חלוקה נוספת היתה של 565 אנשים שתמיד רצו ו-301 שלא רצו מעולם. תוצאה ראשונית היתה כאב שהוערך בסקלת 1-100; 0 = ללא כאב. התאמות נעשו למשתני גיל, BMI, מין, היסטוריה של דלקת מפרקים, ותחלואות נוספות.

בהשוואה לנבדקי ביקורת, הרצים היו צעירים יותר (62 לעומת 65 שנה; P < .05), עם BMI נמוך יותר (22.9 לעומת 24.2; P < .05), ועם פחות דלקת מפרקים (35% לעומת 41%; P < .05). היו יותר דקות אימון בשבוע בקבוצת הרצים לעומת הביקורת (314 לעומת 123; P < .05), כמו כן מיילים לשבוע (26 לעומת 2; P < .05) ויחס שברים מדווחים (53% לעומת 47%; P < .05).

בהשוואה לאלו שמעולם לא רצו, הרצים תמיד היו צעירים יותר (62 לעומת 66; P < .05), ועם BMI נמוך יותר (23 לעומת 24.3; P < .05), ופחות דלקת מפרקים (35% לעומת 43%; P < .05). כמו כן הם דיווחו על יותר דקות אימון בשבוע (291 לעומת 120; P < .05), ויותר מיילים לשבוע (23 לעומת 1; P < .05) ודיווחו על יותר שברים (52% לעומת 48%; P < .05) לעומת אלו שמעולם לא רצו.

בקבוצת הרצים, אימון היה קשור לפחות כאב עם הזמן לאחר התאמה למין ו-BMI. הבדלים דומים נצפו בהשוואה בין אלו שתמיד רצו לאלו שמעולם לא. 

מיגבלות מחקר כללו העדר הסבר המנגנון העשוי להיות בבסיס תוצאות אלו.

פעילות גופנית קבועה לאורך זמן קשורה ל-25% פחות כאב שרירי שלד לעומת נבדקים פחות פעילים מעל גיל ממוצע של 62-76 שנה.

בעוד הכאב עולה עם הגיל בנבדקים בכל תת הקבוצות, לא היתה עלייה בכאב במבוגרים שהשתתפו בפעילות נמרצת כולל ריצה, בהשוואה לאלו שלא. הבדלים התחלתיים לטובת אימון נשמרו לאורך זמן.

Arthritis Res Ther. 2005;7:R1263-R1270

לידיעה במדסקייפ