חשיפה לעשן עלולה להעלות סיכון לסרטן ריאות (Chest)

חשיפה לעשן עצים עלולה להעלות סיכון לסרטן ריאות דרך מכניזם הדומה לטבק, על פי תוצאות מחקר שפורסם בגיליון יולי של Chest.

טבק נחשב לגורם המשמעותי ביותר לסרטן הריאות, אך גורמים אחרים עלולים להיות מעורבים גם כן בפתוגנזה. מטרת המחקר היתה לבסס קשר בין חשיפה לעשן ופתוגנזה של סרטן הריאות, ולנתח את ההשפעות של עשן עצים על p53 וביטוי חלבון עכברי MDM2.

החוקרים בדקו דגימות דם מ-62 חולים עם סרטן ריאות, 9 עם COPD ו-9 נבדקי ביקורת. מתוך 62 החולים, 23 (37.1%) היו מעשני טבק, 24 (38.7%) נחשפו לעשן עצים, ו-15 (24.2%) לא עישנו ולא נחשפו לעשן. אנליזת Western blot זיהתה p53, פוספו-p53, ו-DMD2 בדגימות הדם, ונקבעה עוצמת הבאנדים.

רוב חולי סרטן הריאות עם חשיפה לעשן היו נשים שחיו באזורים כפריים; ל-46.7% היה אדנוקרצינומה. בהשוואה לקבוצות אחרות, לחולי סרטן ריאות עם חשיפה לעשן היתה עלייה משמעותית בחלבוני p53 ופוספו-p53 (כ-56,536.8 ± 4,629 יחידות דנסיטומטריות ו-58,244.8 ± 7,492 בהתאמה). ריכוזי DMD2 בפלזמה היו גבוהים מאוד בקבוצה זו ובחולי סרטן הריאות שעישנו.

לנבדקי ביקורת ואלו עם COPD היו ריכוזי קומפלקס DMD2-p53 גבוהים המאפשרים פירוק p53, דבר המסביר את הריכוז הנמוך של p53 בקבוצות אלו. רק לחולי COPD היה קומפלקס MDM2-phospho-p53, אשר נמצא בהתאמה לריכוזי p53 נמוכים בקבוצה זו. דבר זה יכול אולי להסביר את ההבדלים הקלינים במעשנים בהשוואה לאלו שפיתחו סרטן ריאות.

מחקר זה מציע כי יתכן וקיים קשר בין סרטן ריאות וחשיפה לעשן. הממצאים מראים כי עשן עלול לגרום להשפעה דומה על חלבוני P53, פוספו-p53 ו-DMD2 כמו טבק. חשוב לשקול חשיפה לעשן בגורמי הסיכון להתפתחות סרטן הריאות בלא מעשנים.

Chest. 2005;128:124-131

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת: מעניין אם בארץ עם תרבות “מנגל” מפותחת כמו שלנו למימצאים אלה יכולה להיות משמעות אפידמיולוגית. ואולי זה רעיון מעניין לבצע מחקר על הקשר בין חשיפה לעשן מסוג זה לסיכון לסרטן ריאה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

עומסי חום ותמותת קשישים בבתי אבות – האם דירוגי האיכות מנבאים סיכון?

עומסי חום ותמותת קשישים בבתי אבות – האם דירוגי האיכות מנבאים סיכון?

מקור: Age & Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|11/05/2026

מחקר חדש שפורסם ב־Age and Ageing בחן את השפעת עומסי החום על תמותת דיירי בתי אבות באנגליה ואת האפשרות להשתמש בדירוגי ה־Care Quality Commission (CQC) ככלי לזיהוי מוסדות המצויים בסיכון מוגבר לנזקי חום

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן