תוצאותיו של מחקר חדש מעידות כי סימפטומים התנהגותיים והפרעות נפשיות שכיחות בקרב זקנים החיים במתקני דיור מוגן.

החוקרים כותבים כי בדיקת סימפטומים התנהגותיים במתקני דיור מוגן עשויה לאפשר לנותני הטיפול לענות טוב יותר לצרכי התושבים המבוטאים כסימפטומים התנהגותיים, לסייע למתכננים להתאים את הסביבה, ולשפר את איכות חיי התושבים במקום.

החוקרים נעזרו ברישומים ובראיונות שערכו עם התושבים ועם הצוות וביצעו הערכה של 2078 תושבים, בגילאי 65 שנים ומעלה, ב-293 מתקני דיור מוגן בפלורידה, מרילנד, ניו-ג’רסי, וצפון קרולינה.

שיטיון דווח ב-48% מהנבדקים, ואילו 14% מהם סבלו מדיכאון ו-13% מהם סבלו מסימפטומים פסיכוטיים. יותר ממחצית מהנבדקים נטלו תרופות פסיכוטרופיות, כמו תרופות אנטי-פסיכוטיות, תרופות נוגדות דיכאון ותרופות משככות חרדה.

סימפטום התנהגותי אחד לפחות הופיע לפחות פעם בשבוע ב-34% מהנבדקים, שבינהם נכללו 13% שהיו אגרסיביים ונהגו להכות או לנשוך, 20% שהראו סימפטומים התנהגותיים לא אגרסיביים, כמו שיטוט, אגירת חפצים, או התפשטות מבגדיהם באופן לא הולם, ו-22% שסבלו מסימפטום התנהגותי מילולי אחד לפחות, כמו צריחות או דרישה בלתי פוסקת לתשומת לב.

בסך הכל, פחות מ-20% מהתושבים במדגם לא אובחנו באבחנה נפשית ובסימפטומים התנהגותיים ולא נטלו תרופות פסיכוטרופיות.

החוקרים מסכמים כי מתקני הדיור המוגן יוכלו להפיק תועלת מקבלת שירותים רבים יותר של בריאות הנפש, בהתחשב בשכיחות הגבוהה (81% במשולב) של בעיות התנהגותיות, שיטיון, דיכאון, בעיות נפשיות אחרות ושימוש בתרופות פסיכוטרופיות שנמצאה בהם.