ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מחקר המתפרסם ב-NEJM בוחן את ההשלכות הכלכליות של העלייה בתוחלת החיים.
בעשורים האחרונים הולכת ועולה תוחלת החיים. ולפי הידוע, מצב בריאותם של הקשישים הולך ומשתפר. הסיבה למחקר זה היא דלדול המשאבים הכספיים של תוכנית ה-MEDICARE האמריקאית. כספי הקרן האמריקאית אמורים להיגמר בשנת 2029. קרן זו מספקת שירותי בריאות ל-40 מיליון אמריקאים רובם מעל גיל 65.
סיבת הפגיעה העיקרית בקרן היא עליה בכמות המבוטחים בגלל הצטרפותו של דור ה-BABYBOOM. הרצון להעריך את עלות השינוי בתוחלת החיים ובמצב הבריאות הם אשר הביאו לביצוע מחקר זה. מחקרים קודמים הציעו שהשיפור בתוחלת החיים יהווה עול כלכלי רב על תוכנית ה-MEDICARE.
מאידך, קיימים מחקרים המראים שהבריאות הטובה יותר בגיל המבוגר מבטיחה שצריכת שירותי הבריאות תהיה קטנה יותר ובכך עלות שירותי הבריאות לא תגדל בעקבות העלייה בתוחלת החיים. אולם מחקרים אלו לא בדקו קשר זה באופן ישיר.
המחקר עקב אחר 17,000 אנשים מעל גיל 70, סך זמן המעקב היה 50 אלף שנות אדם.
הערכת מדד הבריאות היתה מבוססת על יכולת לבצע פעילויות גופניות שונות כמו כריעה, סחיבת משא קל הליכה למרחק שני רחובות ועוד, כמו גם על היכולת לתפקד באמצעות מכשירים כמו שימוש בטלפון הכנת אוכל וביצוע קניות ולבסוף היכולת לתפקוד יומי כמו רחצה, לבוש, אכילה ושליטה מלאה על צרכים.
מתוצאות המחקר עולה כי כ-30% מאוכלוסית בני ה-70 אינם לוקים בתפקודים אשר נבדקו. ל-40% רק מגבלה אחת בביצוע פעולות גופניות, לכ-10% היתה מגבלה אחת לפחות בשימוש במכשירים יומיומיים , ל-20% מגבלה אחת בתפקוד היומי ושני אחוזים היו מאושפזים במוסד.
תוחלת החיים הכללית הצפויה בגיל 70 הייתה 13 שנים. מתוכם מחציתם שנים פעילות.
סך ההוצאות על שירותי בריאות מגיל 70 ועד המוות היו 140 אלף דולר למטופל. סך ההוצאות השנתיות עלה ככל שמצב הבריאות היה גרוע יותר. החל מ-4600$ לאנשים ללא מגבלות ועד לפי עשרה לקשישים מאושפזים במוסדות.
ההוצאות הצפויות לגברים היו נמוכות מההוצאות הצפויות לנשים, אך בפועל ההוצאה לשנה בגברים היתה גבוהה יותר, מכיוון שנשים מאריכות חיים יותר מגברים, ולכן סך ההוצאות על נשים היו גבוהות יותר. בשחורים תוחלת החיים הצפויה היתה נמוכה יותר, אך סך ההוצאות על בריאות היתה דומה לזאת שבלבנים.
רוב ההוצאות של קשיש מעל גיל 70 צפויות להופיע בתקופות בהן קיימת מגבלה בפעילות או בעת אשפוז. לדוגמא: קשיש בן 70 אשר בשארית חייו יהיה מוגבל בפעילות או מאושפז במשך שליש מהזמן, צפוי להוציא כ-2/3 מההוצאות הצפויות לו במשך שארית חייו בתקופה בה הוא מוגבל.
ככל שמצב הבריאות בגיל 70 טוב יותר, כך תוחלת החיים הצפויה גבוהה יותר וכך גם שנות פעילות ממושכות יותר. תוחלת החיים הארוכה ביותר צפויה לקשישים שהיו ללא כל מגבלה בגיל זה, והקצרה ביותר למאושפזים.
כמו כן, קשישים מעל גיל 70 ללא מגבלות בפעילות ואשר תוחלת החיים שלהם ארוכה יותר לא גרמו להוצאות גבוהות יותר במהלך חייהם מאשר שאר הקשישים.
האפשרות שמצב בריאותי טוב יותר בקשישים מקטין את ההוצאות על שירותי בריאות הועלתה במחקרים אחרים. מחקר זה מטיל ספק באפשרות זאת וטוען שסך ההוצאות של הבריאים אשר חיים יותר שנים דומה לסך ההוצאות של החולים יותר.
אחת הסברות הן שיתכן ואלו אשר מגיעים לגיל 70 במצב בריאות טוב יותר, כבר גרמו להוצאות רבות יותר כדי להגיע במצב בריאותי טוב לגיל 70, מאלו אשר מגיעים לגיל 70 בבריאות טובה פחות. סברה מעניינת, אך ללא ביסוס עובדתי בשלב זה.
לא ידוע מהן המגמות העתידיות לגבי הארכת תוחלת החיים, אולם הפעילות למניעת נזקי עישון, חינוך לבריאות ופעילות גופנית אשר מתמודדים אל מול העלייה בהשמנת היתר, ובשיעור הלוקים באסטמה בקרב אלו הצעירים מ-65, נראית כתורמת להארכת תוחלת החיים והמצב הבריאותי.
להערכת כותבי מאמר זה היא שפעילות לשיפור הבריאות באוכלוסיה הלא קשישה תשתלם בצורת חיים ארוכים יותר ובריאות טובה יותר, אשר לא תביא לעליה בהוצאות על בריאות בקרב קשישים, למרות העלייה בתוחלת החיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!