מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Digestive Disease Week עולה כי ניתן להפחית בבטחה את היקף המרשמים לטיפול במעכבי תעלות מימן עם הדרכה משולבת של החולים והרופאים.

החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל נתונים שנאספו לאורך 10 שנים, בין 2009 עד 2019. ההתערבות שארכה שנה אחת כללה הגבלת חידוש מרשמים למעכבי תעלות מימן בהעדר התוויה מתועדת לשימוש ארוך-טווח, ביטול מרשמים למעכבי תעלות מימן שלא נופקו בתוך שישה חודשים, אפשרות הזמנה מהירה של חסמי קולטני H2, דיווחים לזיהוי טיפול במינון גבוה של מעכבי תעלות מימן והדרכה של החולים והרופאים.

קבוצת ההתערבות כללה 192,607-250,349 יוצאי צבא במאגר Veteran Integrated Service Network 17, כאשר קבוצת הביקורת כללה 3,775,978-4,360,908 יוצאי צבא במאגרים אחרים.

החוקרים בחנו שלושה תוצאים עיקריים: שיעור יוצאי הצבא שניפקו מרשם למעכבי תעלות מימן; היארעות אשפוזים בשל מחלה בדרכי עיכול עליונות; שיעור ביקורים אצל הרופא המטפל, גסטרואנטרולוגים ובדיקות גסטרוסקופיה.

מהנתונים עולה כי לאחר תקופת ההתערבות נרשמה ירידה יחסית של 5.9% במרשמים לטיפול במעכבי תעלות מימן, בהשוואה לקבוצת הביקורת (p<0.001). באותה תקופת זמן, לא נרשמה עליה משמעותית בשיעור החולים שאושפזו בשל מחלות במערכת עיכול עליונה, פנו לביקור אצל הרופא המטפל, פנו לרופא גסטרואנטרולוג, או הופנו לבדיקות גסטרוסקופיה.

מניתוח לפי תתי-קבוצות של חולים שקיבלו במקביל מרשם לטיפול במעכבי תעלות מימן בזמן שהיו בסיכון גבוה לדימום ממערכת העיכול העליונה (כלומר, כאשר נטלו לפחות שתי תרופות בסיכון גבוה, דוגמת קומדין), תועדה ירידה יחסית של 4.6% בזמן עם הגנה על הקיבה של מעכבי תעלות מימן בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (p=0003). מניתוח נוסף עלה כי לא תועדו הבדלים בשיעורי אשפוז בשל מחלות במערכת עיכול עליונה בחולים בסיכון גבוה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי תכנית זו להפחתת היקף מרשמים לטיפול במעכבי תעלות מימן הובילה להפחתה ממושכת בשימוש במעכבי תעלות מימן. עם זאת, התערבות זו גם הפחיתה את השימוש ההולם במעכבי תעלות מימן להגנה על הקיבה, ממצא אשר העלה חשש בנוגע לאיכות הטיפול, אך לא תועד נזק קליני מדיד במונחים של אשפוז או מחלות במערכת עיכול עליונה.

מתוך כנס ה-DDW

לידיעה במדסקייפ