חולים הסובלים מצרבות ואינם חשים טוב תחת טיפול סטנדרטי, אך ללא עדות לריפלוקס בבדיקה, נוטים לסבול ממצוקה רבה יותר ואיכות חיים ירודה יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, אשר פורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology.
מבין 125 החולים שהשלימו בדיקות תחת טיפול במעכבי תעלות מימן, 58% סווגו עם מחלה פונקציונאלית. 34% נוספים אובחנו עם GERD (Gastroesophageal Reflux Disease) מאחר ורמות החומצה ובדיקות אחרות לא העידו על הפרעה בתפקוד בנוסף לתסמינים המדווחים. 9% מהחולים אובחנו עם רגישות-יתר לריפלוקס.
מבין 67 חולים שהשלימו בדיקות לאחר הפסקת טיפול במעכבי תעלות מימן, ב-58% תועדה מחלה פונקציונאלית, ב-24% תועד GERD וב-18% רגישות יתר לריפלוקס.
בחולים עם מחלה פונקציונאלית אך ללא אבחנת GERD, ככל שהתסמינים היו חמורים יותר, כך דרגת המצוקה וקשיי הבליעה הייתה חמורה יותר. איכות החיים של החולים הללו הייתה גם כן גרועה יותר. עם זאת, התסמינים לא תאמו לנתונים הפיזיולוגיים שעלו מהבדיקות האבחנתיות ל-GERD.
בחולים עם אישור אבחנת GERD, חומרת התסמינים נקשרה עם מספר תסמיני ריפלוקס ומדדים פיזיולוגיים של ריפלוקס, אך לא נקשרה עם גורמי דחק או הפרעה באיכות החיים.
ממצאים אלו מדגישים את חשיבות ההרגעה, תמיכה פסיכוסוציאלית ומנגנוני התמודדות בטיפול בחולים עם צרבת פונקציונאלית.
ממצאי המחקר תומכים ברעיון לפיו קיים ספקטרום של תסמיני צרבת פונקציונאלית וקשיי בליעה פונקציונאליים, לכן טיפולים לא-תרופתיים לדיספאגיה, דוגמת המלצות לאכילה במצב זקוף ולעיסה זהירה.
בחולי GERD שאינם מגיבים לטיפול במעכבי תעלות מימן גישות טיפול כנגד-ריפלוקס, דוגמת הגברת דיכוי חומצה, עיכוב ריפלוקס והשב מחסום כנגד ריפלוקס, מהווים גישות טיפול אפשריות.
Am J Gastroenterol 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!