הקולג’ האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה פרסם הנחיות חדשות לאבחון וטיפול ב-GERD (gastroesophageal reflux disease). ההנחיות המפורטות פורסמו ב- The American Journal of Gastroenterology.
ההנחיות החדשות כוללות, בין השאר: המלצות לירידה במשקל, בנוסף הקפדה על גובה ראש המיטה (לחולים עם תסמיני GERD ליליים), המהווים שינויים יעילים באורח החיים בחולי GERD. עם זאת, הכותבים מציינים כי ברב המקרים לא מומלץ להמנע ממזון כדי לעורר תגובה רפלוקס. בכל הנוגע לבדיקות סקר וטיפול בזיהום H. pylori , הן לא מומלצות מאחר שאין עדות מספקת כי לבדיקות ולטיפולים יש השפעה על הסימפטומים של GERD. בנוסף, בדיקות ל- H. pylori לא מומלצות בגלל שיש חשש שחולים עם זיהום המטופלים באמצעות long-term proton pump inhibitor (PPI) יפתחו גסטריטיס אטרופית. בעוד שההנחיות ממשיכות שלא להמליץ על אביופסיות שגרתיות של הושט המרוחק לאבחון של GERD, תופעת eosinophilic esophagitis (EOE) הפכה למוכרת יותר מאז שפורסמו לאחרונה הנחיות (2005) , במיוחד במטופלים עם GERD ודיספגיה או מטופלים עם GERD עיקש . לכן, במקרה שיש חשש ל-EOE, ההנחיות מממליצות על ביופסיות של הושט הדיסטלי והאמצעי. מאז שפורסמו ההנחיות האחרונות, עלה החשש מפני הבטיחות ארוכת הטווח של PPIs. לא נראה שהן מעלות את הסיכון לאוסטאופורוזיס, אלא בחולים שבהם יש גורמי סיכון אחרים לשבר בירך. נראה גם שאין עליה בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים במשתמשים בקלופידוגרל במקביל. כמו כן, הטיפול ב-PPI לא מהווה כנראה גורם סיכון להתפתחות של זיהום ב- Clostridium difficile.
GERD יכול להיחשב כגורם משותף לחולים עם תסמינים נוספים בושט כולל שיעול, דלקת גרון, ואסתמה. אמנם, נסיון הטיפול ב- PPI יכול להיות מומלץ גם בחולים שיש להם גם תסמיני GERD טיפוסיים, אך יש לשקול ניטור ריפלוקס לפני הנסיון לטפל ב- PPI בחולים ללא תסמיני GERD. יש להעריך את הסיבות לאפשרות של –non GERD בכל המטופלים.
טיפול אנדוסקופי לא מומלץ בחולי GERD. במטופלים עם השמנת יתר הסובלים מ-GERD יש לשקול ניתוח מעקף (קיצור) קיבה כטיפול בסימפטומים של צרבת.
בסך הכל, ההנחיות כוללות הנחיות לאבחון, טיפול, ואופציות ניתוחיות ב-GERD כמו גם גורמי סיכון אפשריים הקשורים למחלה ומצגים שונים של המחלה בנוסף לושט. בהנחיות מופיעות גם המלצות לטיפול ב-GERD שלא מגיבה לטיפול ב-PPI, וכן הערות בכל הנוגע לסיבוכים בטיפול במחלה.
לדברי החוקרים, בעוד שהטיפול ב-PPI יעיל מאוד, יש לטפל במינון הנמוך ביותר האפשרי במטופלים הזקוקים לטיפול לאורך זמן, וגם לאלו המטופלים במתן לפי דרישה/צורך או עם הפסקות מתוכננות. היעילות של טיפולי ה-PPI השונים הקיימים כיום נראית דומה. שמירה על טיפול יעיל לאורך זמן צריכה להיות עקבית בחולים עם סיבוכים הקשורים למחלה. בחולים בהם המחלה היא עקשנית ולא מגיבה לטיפול ב-PPI, למרות עליה במינון ושיפור התזמון, יש לבצע הערכה באמצעות אנדוסקופיה של הושט העליונה וניטור של רמות החומציות. במקרה של סימפטומים בנוסף לושט, יש להיעזר במומחי אלרגיה, רפואת ריאות ועוד. בכל הנוגע לניתוח, כותבים החוקרים, התגובה לטיפול ב-PPI וסימפטומים של צרבת יכולים לחזות בדרך כלל אם התגובה לטיפול ניתוחי תהיה טובה. במטופלים שלא מגיבים לטיפול ב-PPI או כאלה שסובלים מסימפטומים חוץ-ושטיים , התגובה לניתוח בדרך כלל לא מעודדת.
Am J Gastroenterol 2013
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!