מחקר חדש, שפורסם במהדורת אפריל של Pediatrics, מצא כי פקטורים ניאוניטלים ופרה-נטלים שונים תורמים להתפתחות אפילפסיה בילדות, אך אירועים במהלך צירי הלידה והלידה לא קשורים לעליה בסיכון.
רוב גורמי הסיכון, שזוהו כגורמים לאפילפסיה בילדות, הם גורמי סיכון למצבי הריון ומצבים ניאונטלים חמורים. באופן כללי, כל מאמץ נעשה על מנת להמנע ממצבים הקשורים לאפילפסיה בילדות.
החוקרים השתמשו במידע ממאגרי מידע של Nova Scotia Atlee Perinatal Database ו- Canadian Epilepsy Database על מנת לחקור אירועים במהלך הריון, צירי לידה, לידה ובתקופה הניאונטלית ואת הקשר האפשרי שלהם עם אפילפסיה בילדות.
בתוך יותר מ-124,000 לידות חי, שיעור האפילפסיה בילדות היה 63 מקרים פר 100,000 שנות אדם.
נמצא קשר בין מספר פקטורים ניאונטלים ופרה-נטלים לאפילפסיה בילדות, הסיכונים היחסים הכי גבוהים נמצאו קשורים לרעלת הריון ולפירכוסים ניאונטלים.
לאנומליות במערכת העצבים המרכזית היה סיכון גבוה יותר בהשוואה לאנומליות שלא במערכת העצבים המרכזית. גורמי סיכון משמעותים נוספים כוללים זיהום בהריון, לידה קודמת של תינוק במשקל נמוך, תינוק שנולד קטן לגיל ההריון שלו והפרעות מטבוליות.
ממצאי המחקר מתאימים להבנות בני זמנינו של האפקטים של סיבוכי הריון. הממצאים לא מציעים לעשות שינויים ספציפים בטיפול בנשים הרות, אך הם מספקים תמונה מפורטת של המרקרים הפוטנציאלים והגורמים לאפילפסיה בילדות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!