המחקר ביצע ניתוח רטרוספקטיבי של פרופילי ביטוי גנים בדם כדי למצוא חתימת טרנסקריפטית שתנבא מראש אילו חולי דלקת מפרקים שגרונית (RA) יגיבו לטיפולי מעכבי TNF (TNFi). נעשה שימוש בשני מאגרי נתונים ציבוריים (GSE138746 — RNA‑seq של PBMC; GSE33377 — מיקרואריי של דם שלם) ולאחר מכן בוצעו שלושה אימותים חיצוניים (Reina Sofía, La Princesa ו־( COMBINE) בסך הכול 279 נבדקים (169 מגיבים, 110 לא מגיבים).
זוהו 18 גנים בעלי יכולת הבחנה גבוהה (LOOCV ≈ 88.75%). מתוך קבוצה זו הופקו בסופו של דבר 7 גנים שהרכיבו את המודל הסופי: COMTD1, MRPL24, DNTTIP1, GLS2, GTPBP2, IL18R1
משמעויות ביולוגיות
מציג פרשנויות פוטנציאליות לתפקידים הביולוגיים של הגנים בחתימה — למשל GLS2 ו־COMTD1 בהקשרים של מטבוליזם מיטוכונדריאלי ופרוצדורות כמו פרופטוזיס/פרוטאפוטוזיס/ferroptosis, IL18R1 בקישור לאותות דלקתיים, GTPBP2 בתרגום/ניתוב אותות ותפקידים בחיסון, ו־MRPL24 כרכיב מיטוכונדריאלי. המחברים מדגישים שהבחירה בגנים היא מונעת נתונים (data‑driven) ולכן הקשרים הביולוגיים הוצעו לאחר הגילוי ולא שימשו לבחירה.
לסיכום
חתימת 7 הגנים מבטיחה כלי מיטבי במדויק רפואי לחזות תגובה ל־TNFi ב‑RA עשויה לקצר זמן חשיפה לטיפול לא יעיל ולהוביל לבחירת טיפול מותאמת אישית; דרושים ניסויים פרוספקטיביים לפני הטמעה קלינית.
פרופ’ שחף שיבר, מומחית ברפואה פנימית, בראומטולוגיה וברפואה דחופה. ראומטולוגית בכירה בבית החולים בילינסון ומנהלת המחלקה לרפואה דחופה. מרצה בכירה וראש החוג לרפואה דחופה, אוניברסיטת תל־אביב.
Santiago‑Lamelas L, Castro‑Santos P, deAndrés‑Galiana EJ, Fernández‑Martínez JL, Escudero‑Contreras A, Pérez‑Sanchez C, Sánchez‑Pareja I, López‑Pedrera C, Jelinsky SA, Nikitsina M, Gonzalez‑Alvaro I, Dos Santos Sobrín R, Mera A, Durán J, Díaz‑Peña R. Identification of a novel transcriptome signature for predicting the response to anti‑TNF‑α treatment in patients with rheumatoid arthritis. Ann Rheum Dis. 2026;85:128–137. doi:10.1016/j.ard.2025.08.003
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!