האפידרמיס, השכבה החיצונית של העור, מהווה את קו ההגנה הראשון שלנו מפני פתוגנים, קרינת UV, וכימיקלים מזיקים. פעולה הגנתית זו מתאפשרת משילוב של מחסום פיזי, המורכב מתאי אפיתל, ומחסום אקטיבי של מערכת החיסון, באמצעות תאים מיוחדים של מערכת החיסון כמו תאי לנגרהאנס.

במהלך התפתחות האפידרמיס ויצירת המחסום הפיזי, תאי האפיתל מתקשרים עם תאי מערכת החיסון, על מנת לבסס את מחסום העור של מערכת החיסון. תקשורת זו הינה קריטית, אולם השאלה כיצד היא מתבצעת באופן המסונכרן לתהליך ההתפתחות של הרקמה, נותרה ללא תשובה ברורה.

מחקר חדש שהובילו ד”ר עידן כהן ופרופ’ רועי גזית מהמחלקה למיקרוביולוגיה אימונולוגיה וגנטיקה ע”ש שרגא סגל באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, איתר את הגורם האחראי על סנכרון בין תאי האפיתל לבין תאי מערכת החיסון במהלך התפתחות העור. “הגילוי מאפשר הבנה טובה יותר לגביי תהליכים המובילים למחלות עור שכיחות בהן מעורבת מערכת החיסון, כדוגמת פסוריאזיס,” ציינו.

מחקר קודם מקבוצת המחקר של ד”ר כהן, גילה כי הגן הנושא את השם ZNF750 חיוני לתהליך ההתפתחות המלאה של תאי האפיתל בשכבת העור החיצונית ויצירת מחסום ההגנה הפיזי שלו. במחקר הנוכחי, התגלה במפתיע שהגן החיוני ZNF750 הפועל ביצירת המחסום הפיזי של העור, חיוני גם להתפתחות תאי מערכת החיסון בעור.

תגלית זו מפתיעה מכיוון ש־ZNF750 מבוטא בתאי האפיתל ולא בתאי מערכת החיסון. בעזרת עכברי מודל וניתוח מולקולרי המאפשר מחיקת הגן באופן מבוקר בשלב התפתחותי נבחר, הצליחו החוקרים להראות שהגן ZNF750 חיוני בתאי האפיתל גם עבור הביטוי של חלבון מתווך, IL34, שמופרש מתאי האפיתל ונחוץ להתפתחותם של תאי מערכת החיסון מסוג לנגרהאנס.

“המחקר חשוב להבנה הבסיסית של מורכבות תהליכי התפתחות מסונכרנים המערבים תאים שונים באותה הרקמה, ובאופן ממוקד להתפתחות העור שחיוני להגנה על גוף האדם,” הסביר פרופ’ גזית. “בנוסף, המחקר מאפשר הבנה טובה יותר של הפרעות ביצירת מחסום העור ומחלות עור שכיחות כדוגמת פסוריאזיס. למעשה, המחקר מהווה סגירת מעגל עם מחקר גנטי שבוצע לפני כ-20 שנה בו השתתף ד”ר כהן כסטודנט במעבדתו של פרופ’ אוהד בירק מהפקולטה למדעי הבריאות בבן־גוריון, במהלכו התגלה לראשונה הגן ZNF750 במשפחה של חולי פסוריאזיס.”

“ממצאי המחקר מאפשרים להסביר מדוע פגמים במבנה העור מלווים לעתים קרובות בתפקוד לקוי של מערכת החיסון. הם גם מצביעים על כיוונים טיפוליים חדשים, כמו שחזור אותות תמיכה מרכזיים שיסייעו באיזון מחדש של חסינות העור,” סיכם ד”ר כהן.

קבוצת המחקר כללה את: לוטם אדר, סוני שארמה, ד”ר בר שוורץ, טופז אלופר, ד”ר עמרי שרעבי וד”ר ליאת רונן מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

המחקר (מענקים מס’ 883/21; 1908/21) נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע.

למאמר