מחקר חדש, שכלל 200 משתתפים, הראה לראשונה כי קיים קשר בין נטייה גנטית להפרעות קשב וריכוז (ADHD) לבין הסיכון לירידה קוגניטיבית ולמחלת אלצהיימר. עם זאת, המחקר היה תצפיתי ולא ניתן להסיק אם הנטייה הגנטית ל-ADHD מגבירה את הסיכון לאלצהיימר, או שמא היא הופכת את האנשים לרגישים יותר לנזקי המחלה.
המחקר פורסם בכתב העת Molecular Psychiatry ב-8 בדצמבר.
החוקר הראשי, ד”ר טייקסיירה לפה, מומחה לפסיכיאטריה במרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג, פנסילבניה אמר כי “הקשר הזה נצפה בעיקר בקרב אנשים עם עדויות למשקעי עמילואיד, מה שמצביע על הסיכון הגנטי ל-ADHD כרגישות לנזק של מחלת האלצהיימר”.
מחקרים אחרונים שניסו למצוא קשר מסוג זה נתקלו בקשיים עקב מחסור במסד נתונים גדול של מבוגרים עם ADHD. כתוצאה מכך, חוקרים פיתחו מדד סיכון פוליגני, המייצג את הסבירות הגנטית המשולבת להתפתחות ADHD.
תוצאות המחקר חשפו כי מדד סיכון פוליגני גבוה עבור ADHD היה קשור לביצועים קוגניטיביים לקויים, אך רק בקרב אלו שהיו עם עדות לשקיעת עמילואיד.
ד”ר הת’ר סניידר, סגנית הנשיא של האגודה הרפואית והמדעית למחלת האלצהיימר, אמרה שיש לציין שלמשתתפים במחקר היו סמנים גנטיים הקשורים לסיכון ל-ADHD אך לא אובחנו עם ADHD. “עובדה זו עשויה להצביע על כך שמנגנונים שעשויים להיות לקויים בהפרעות קשב וריכוז הם גם מנגנונים שנמצאים בבסיס הירידה הקוגניטיבית”, אמרה. בנוסף, היא הדגישה כי הממצאים לא בהכרח קובעים קשר סיבתי המעמיד את האנשים עם הפרעת קשב וריכוז בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית. כמו כן, היא ציינה שחלק מהאנשים עם מדד סיכון פוליגני נמוך מפתחים ADHD, בעוד שחלק עם ציון גבוה יותר לא מפתחים תסמינים כלל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!