במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על נתונים חדשים, מהם עולה כי ביטוי שונה של microRNA (miRNA) בדגימות דם ודגימות רקמה במושתלי לב עשוי לסייע בזיהוי דחיית שתל באמצעים לא-פולשניים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דחיית שתל הינה אחת הסיבות העיקריות לכשל מאוחר של שתל לבבי וכיום האפשרות היחידה לאבחנה היא באמצעות ביופסיה של שריר הלב. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון אם קביעת פרופיל MicroRNA עשויה לשמש כסמן לא-פולשני לדחיית שתל לב.
מדגם המחקר כלל 113 מושתלי לב מארבעה מרכזים בצרפת (קבוצת בדיקה שכללה 60 חולים, קבוצת ולידציה שכללה 53 חולים). במדגם הבדיקה השוו החוקרים בין חולים עם דחיית שתל חדה מוכחת בביופסיה (30 חולים) ובין ביקורות תואמות ללא דחיה (30 חולים), על-פי פרופיל microRNA ברקמת שתל לב ובדיקות תמצית RNA ו-qPCR מדגימות דם. הם בחרו 14 miRNA על-בסיס החשיבות שלהם בדחיית שתל, הפעלה אנדותליאלית ודלקת וספציפיות לרקמה.
החוקרים זיהו 17 miRNA עם ביטוי שונה בין מושתלי לב עם דחיה של השתל ואלו ללא דחיה של השתל: miR-10a, miR-21, miR-31, miR-92a, miR-142-3p, miR-155 ו-miR-451 (p<0.0001). ארבעה מבין שבעה miRNA הדגימו גם ביטוי שונה בדגימות הדם (miR-10a, miR-31, miR-92a ו-miR-155) עם קורלציה משמעותית עם הביטוי הרקמתי. מניתוח הנתונים עלה כי ארבעת miRNA אלו הבחינו בין חולים עם דחיית שתל ובין חולים ללא דחיית שתל: miR-10a, miR-31, miR-92a ו-miR-155 (p<0.0001) לכל ההשוואות.
החוקרים אישרו במבחנים להערכת התוקף החיצוני כי ארבעת miRNA אלו הבחינו בין חולים עם דחיית שתל ואלו ללא דחיית שתל. יכולת ההבחנה של ארבעת miRNA אלו נותרה משמעותית עם ריבוד לפי אבחנת דחיית שתל (דחיה בתיווך תאי T או דחיה בתיווך נוגדנים) והזמן שחלף לאחר השתלה.
מהנתונים עולה כי קיים ביטוי שונה של miRNA בחולים עם דחיית שתל, לא רק ברמת הרקמה אלא גם בבדיקות דם, עדות לחשיבות האפשרית שלהם כסמנים לא-פולשניים לזיהוי דחיית שתל לב.
Eur Heart J. 2014;35(45):3194-3202
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!