טביעת אצבע של Glycan בדם עשויה בסופו של דבר לשמש ככלי סקירה לזיהוי חולים עם זיהום בהליקובקטר פילורי בסיכון לממאירות של הקיבה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Cancer Prevention Research.
החוקרים זיהו 19 הבדלים מובהקים סטטיסטית בביטוי Glycan בדם בין חולים שאובחנו עם ממאירות של הקיבה ואלו עם דלקת קיבה לא-אטרופית, ללא תסמינים.
במרבית הנבדקים (90%) זוהה קשר אסימפטומטי עם הליקובקטר פילורי. מבין יתר 10%, 1-3% פיתחו ממאירות של הקיבה והיתר פיתחו כיבים. במידה והממצאים הסטטיסטיים יתבררו כבעלי ערך מנבא, אזי ניתן לזהות חולים בסיכון גבוה לטיפול וניטור.
מדובר בסוגיה חשובה מאחר ומעט מאוד סמנים למחלות ממאירות המשמשים כיום אכן יעילים, והחוקרים מציינים את השכיחות הגבוהה של תוצאות חיוביות-שגויות וביופסיות מיותרות כאשר מצבים אינדולנטיים מאובחנים תוך פספוס מחלות ממאירות.
במסגרת המחקר הנוכחי נכללו 72 תושבי מקסיקו סיטי, בה שכיחות גבוהה מאוד של זיהומי הליקובקטר פילורי. החוקרים בודדו סוכרים מתרכובות גליקן בדגימות דם של הנבדקים.
במחצית מהמשתתפים אובחנה ממאירות של הקיבה ורבע אובחנו עם כיבים בתריסריון, שככל הנראה התפתחו עקב תגובה ביולוגית נפרדת לזיהום החיידקי. יתר 18 החולים עם דלקת קיבה ללא תסמינים שימשו כביקורות.
הרצת הדגימות ב-LC/MS (Liquid Chormotography / Mass Spectrometry) הדגימה דפוסים לארבע קבוצות מבניות של הגליקנים המעורבים. החוקרים מדווחים כי תועדה מגמת ירידה ב-High-Mannose-type Glycan, Glycans with 1 Complex Type Antenna ו-Bigalactosylated Biantennary Glycan בחולים עם ממאירות של הקיבה, בהשוואה לביקורות, בעוד שרמות Nongalactosylated Biantennary glycans היו מוגברות.
שינויים ברמות גליקן בדם תועדו גם בחולים עם כיבים, כאשר ההבדלים הצביעו לרוב על אותה מגמה כמו בחולים עם ממאירות של הקיבה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!