חולים עם מחלת פרתס (Leg-Calve-Perthes Disease (LCPD)) מצויים בסיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולארית, ובנוסף ייתכן סיכון מוגבר להתפתחות מחלות דם אחרות. תוצאות המחקר פורסמו במהדורת יוני של Pediatrics.
ברקע למחקר, החוקרים מסבירים כי LCPD כוללת נמק של האפיפיזה של ראש עצם הירך; שיא גיל הופעת המחלה נע בין 5-8 שנים.
החוקרים מצאו כי הסיכון למחלה קרדיווסקולארית היה גבוה יותר ב-70% בחולים עם LCPD, בהשוואה לביקורות ללא המחלה.
החוקרים התבססו על נתוני מאגר Swedish Inpatient Register במטרה לקבוע אם חולים עם LCPD מצויים בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית, בהתאם להשערה לפיה מגוון הפרעות במחזור הדם עשויות לתרום לפתוגנזה של LCPD דרך הפרעה באספקת הדם לראש עצם הירך.
החוקרים השוו בין 3141 ילדים עם LCPD (גיל ממוצע בעת האבחנה של 9 שנים; בטווח 2-15 שנים) עם מדגם מבוסס-אוכלוסייה של 15,595 משתתפים. הקבוצות היו תואמות בשנת הלידה, בגיל, במין ובאזור המגורים. כמו כן, החוקרים השוו בין החולים ובין אחאים מאותו-מין.
מעבר לסיכון המוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית באוכלוסיה הכללית של חולים עם LCPD (HR = 1.70), החוקרים זיהו קשר ספציפי עם מחלת יתר לחץ דם (HR = 2.97), מחלת לב איסכמית (HR = 2.69) ומחלה של הורידים, כלי לימפה וקשריות לימפה (HR = 1.93). בילדים עם LCPD תועד סיכון נמוך יותר למחלת לב וריאות ומחלות של מחזור הדם הריאתי (HR=1.04).
כאשר הנתונים סווגו לפי הגיל בתום תקופת המעקב, יחסי הסיכון למחלה קרדיווסקולארית היו גבוהים יותר בחולים מעל גיל 30 (HR = 2.10), בהשוואה לחולים צעירים יותר (HR = 1.60).
בהשוואה לביקורות, בחולי LCPD תועד סיכון גבוה ב-40% למחלות דם, כולל אנמיה, הפרעות קרישה, פורפורה ומצבי דמם אחרים (HR = 1.41). הם היו בסיכון גבוה במיוחד לאנמיה תזונתית (HR = 2.92). שוב, הסיכון היה בולט יותר בקרב חולים מעל גיל 30 בזמן המעקב (HR = 2.70).
דפוס התחלואה הקרדיווסקולארית היה דומה כאשר אחי החולים שימשו כקבוצת הביקורת, למרות שההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית. הממצאים בנוגע למחלות דם פחות עקביים, ככל הנראה כעדות להטרוגניות באתיולוגיה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!