מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for the Study of Liver Diseases עולה כי רק חלק קטן מהחולים עם שחמת כבד לא-מפוצה נוטלים טיפול תרופתי הולם למצבם. מנגד, חולים רבים נטלו תרופות העשויות לפגוע במצבם הרפואי וחלק נטלו תרופות הולמות אך לפרק זמן קצר מדי.

לצורך המחקר זיהו החוקרים 12,695 חולים עם שחמת כבד לא-מפוצה במאגר נתונים ארצי. מבין 10,193 חולים עם מיימת, רק 5,831 חולים ניפקו מרשם לטיפול במשתנים, אשר הוגדרו כטיפול הולם במקרים של הצטברות נוזלים. למעשה, החוקרים זיהו קשר בין קוד אבחנה באשפוז של מיימת ובין שיעור גבוה משמעותית של שימוש במשתנים.

עם זאת, 989 חולים עם מיימת (9.7%) ניפקו מרשם לא-הולם לטיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים. עוד מטרידה העובדה כי 7.8% מהחולים עם היסטוריה של תסמונת הפטו-רנאלית ניפקו מרשם לנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים לאחר אבחנה של מיימת.

מבין 3,457 חולים עם אנצפלופתיה כבדית, 2,392 חולים (69.2%) ניפקו מרשם לטיפול ב-Lactulose ו-899 חולים (26%) ניפקו מרשם ל-Lactulose ו-Rifaximin. החוקרים סיווגו את התרופות הללו תחת קטגוריית טיפול הולם במקרים אלו.

עם זאת, בקבוצה של החולים עם אנצפלופתיה כבדית, 1,784 חולים (51.6%) ניפקו מרשם לטיפול באופיאטים ו-740 חולים (21.4%) ניפקו מרשם לטיפול בבנזודיאזפינים. החוקרים סיווגו תרופות אלו כטיפול לא-הולם בחולים אלו.

בנוסף, רק 1,173 חולים (59.8%) מבין 1,961 חולים עם דימום מדליות ניפקו מרשם לטיפול בחסם ביתא לא-סלקטיבי ורק 163 חולים (50.1%) מבין 325 חולים עם דלקת צפק חיידקית ספונטאנית ניפקו מרשם לטיפול אנטיביוטי הולם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר מספק הערכה כמותית של דפוסי מרשם לטיפול לא-הולם בחולים עם שחמת כבד לא-מפוצה ומעידים כי מדובר בתופעה נפוצה. הם קוראים להדרכה והכשרה של רופאים ואנשי צוות רפואי בכל התחומים.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AASLD

לידיעה במדסקייפ