בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ותפקודי תריס תקינים, קיים קשר בין הורמוני תריס ובין מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול, רמז לחשיבות הערכת תפקודי התריס למניעה וטיפול במחלה זו, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Endocrine Disorders.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון באופן רטרוספקטיבי את הקורלציה בין הורמוני תריס ומחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול בחולים עם סוכרת מסוג 2 ותפקודי תריס תקינים.
מדגם המחקר כלל 586 חולים עם סוכרת מסוג 2 עם תפקודי תריס תקינים, אשר סווגו לקבוצת חולים עם מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול (240 חולים) וקבוצת חולים עם מחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול (346 חולים). מדד NFS (NAFLD Fibrosis Score) של מעל 0.676 שימש להגדרת פיברוזיס כבדי מתקדם ולסיווג חולים עם פיברוזיס מתקדם (93 חולים) או ללא פיברוזיס מתקדם (493 חולים).
מהנתונים עולה כי רמות הורמוני free T3, Total T3 ויחס free T3/free T4 היו גבוהים יותר משמעותית, בעוד שרמות free T4 היו נמוכות יותר משמעותית בחולים עם סוכרת מסוג 2 עם מחלת כבד שומני, בהשוואה לחולים ללא מחלת כבד שומני (p<0.05). רמות free T3, free T4, Total T3 ו-Total T4 בחולים עם פיברוזיס כבדי מתקדם היו נמוכות יותר משמעותית, בהשוואה לחולים ללא פיברוזיס כבדי מתקדם (p<0.05).
מניתוח סטטיסטי עלה כי קשר חיובי בין יחס free T3/free T4 ובין מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול (p=0.038), קשר שלילי בין free T4 ובין מחלת כבד שומני (p=0.026), בין רמות free T4, Total T4 ו-Total T3 ובין הסיכון לפיברוזיס כבדי מתקדם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קורלציה בין רמות הורמוני תריס ובין מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול בחולים עם סוכרת מסוג 2, רמז לחשיבות הערכת רמות הורמוני תריס בחולים עם סוכרת ותפקודי תריס תקינים במניעה וטיפול במחלת כבד שומני.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!