מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה קשר בלתי-תלוי בין צריכת פרוקטוז ממיצי פירות ומשקאות ממותקי-סוכר ובין עליה בתכולת שומן תוך-=כבדי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העדויות האפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת פרוקטוז ובין תכולת שומן תוך-כבדי הן לא חד משמעיות. לאור זאת, הם ביקשו לבחון את הקשר בין מקורות שונים לפרוקטוז ותכולת שומן תוך-כבדי ברמת האוכלוסייה.
החוקרים התבססו על נתוני חתך ממחקר Maastricht Study, מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה עם 3,981 משתתפים (גיל ממוצע של 60 שנים, 50% נשים) ובחנו את הקשר בין צריכת פרוקטוז (כפי שנקבע לפי שאלוני תזונה) – מפירות, מיצי פירות ומשקאות ממותקי סוכר ובין תכולת שומן תוך-כבדי (כפי שנקבע באמצעות בדיקת MRI) לאחר תקנון לגיל, מין, סוכרת מסוג 2, השכלה, הרגלי עישון, פעילות גופנית וצריכת אנרגיה, אלכוהול, שומן רווי, חלבון, וויטמין E וסיבים תזונתיים.
החוקרים מדווחים כי לא תועד קשר בין צריכת פרוקטוז מתוקנת לאנרגיה וצריכת פרוקטוז מתוקנת לאנרגיה מפירות ובין תכולת שומן תוך-כבדי. מנגד, צריכה מתוקנת לאנרגיה של פרוקטוז ממיצי פירות ומשקאות ממותקי סוכר נקשרה עם תכולה גבוהה יותר של שומן תוך-כבדי במודל המתוקן (p=0.019 ו-p=0.009).
בקרב משתתפים בשלישון העליון של צריכה מתוקנת לאנרגיה של פרוקטוז ממיצי פירות ומשקאות ממותקי-סוכר תועדה עליה של פי 1.04 (רווח בר-סמך 95% של 0.99-1.11) ועליה של פי 1.09 (רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.16) בתכולת שומן בתוך הכבד, בהתאמה, בהשוואה לשלישון התחתון של צריכת פרוקטוז ממיצי פירות ומשקאות ממותקי-סוכר.
עוד עולה מהנתונים כי הקשר בין צריכת פרוקטוז ממיצי פירות היה בולט יותר בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 (p=0.071).
ממצאים אלו תומכים בחשיבות צעדים להפחתת צריכת משקאות המכילים פרוקטוז כאמצעי למניעת מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!