הסיכון לעייפות ועייפות כרונית גבוה פי ארבע במטופלים לאחר COVID-19, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Emerging Infectious Diseases.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עייפות הינה אחד התסמינים הנפוצים של Long COVID, לצד ערפול מוחי, כאבי ראש, קוצר נשימה ותסמינים רבים אחרים.
להערכת היארעות עייפות משנית ל-COVID-19, החוקרים מהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית ומאוניברסיטת וושינגטון השוו את הרשומות הרפואיות הממוחשבות של למעלה מ-4,500 מטופלים לאחר COVID-19 בין פברואר 2020 ועד פברואר 2021 אל מול הרשומות הרפואיות של למעלה מ-0,000 מטופלים שלא נדבקו בנגיף.
מהנתונים עולה כי הסיכון לעייפות בכל דרגה במהלך 11 החודשים שלאחר הזיהום הנגיפי היה גבוה ב-68% באלו שחלו ב-COVID-19, בהשוואה לביקורות (יחס סיכון של 1.68, רווח בר-סמך 95% של 1.48-1.92).
על-בסיס 81 מקרים בזרוע COVID-19, ההבדל בסיכון לעייפות כרונית היה גבוה עוד יותר. החוקרים חישבו כי בחולים לאחר COVID-19 תועד סיכון גבוה יותר מפי ארבע להתפתחות עייפות כרונית, בהשוואה לביקורות (יחס סיכון של 4.32, רווח בר-סמך 95% של 2.9-6.43).
בקרב נשים תועד סיכוי גבוה ב-39% לעייפות בכל דרגה לאחר COVID-19 בהשוואה לגברים (יחס סיכון של 1.39, רווח בר-סמך 95% של 1.15-1.69) וחלק ממחלות הרקע לוו בסיכון מוגבר להתפתחות עייפות, בפרט יתר לחץ דם (עליה של 27% בסיכון לעייפות) ודלקת קיבה או תריסריון (עליה של 93% בסיכון לעייפות).
בחולים עם COVID-19 שפיתחו עייפות תועדו תוצאות קליניות גרועות יותר, כולל שיעור אשפוזים גבוה כמעט כפליים (25.6%) לעומת ביקורות (סיכון יחסי של 1.88, רווח בר-סמך 95% של 1.57-2.24) ושיעורי תמותה (5.3%) גבוהים יותר מכפליים בהשוואה לביקורות (סיכון יחסי של 2.34, רווח בר-סמך 95% של 1.50-3.66).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לעייפות ועייפות כרונית לאחר COVID-19. שיעורי ההיארעות הגבוהים של עייפות באוכלוסייה זו מחזקים את הצורך בפעולות ברמת בריאות הציבור למניעת הזיהומים, למתן טיפול רפואי לחולים הנדרשים לכך וזיהוי טיפולים יעילים יותר להתמודדות עם עייפות לאחר הזיהום האקוטי.
Emerg Infect Dis, March 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!