בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes פורסמו תוצאות סקירה חדשה אודות למעלה מ-90,000 חולים, המחזקת את הקשר בין הפרעות בתפקודי זקפה וסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים ותמותה. היקף הסיכון עקב הפרעות בתפקודי זקפה מקביל לזה של גורמי סיכון הפיכים אחרים.
החוקרים מדווחים כי בחולים עם הפרעות בתפקודי זקפה חלה עליה של 44% בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים ועליה משמעותית של 25% בסיכון לתמותה מכל-סיבה, בהשוואה לאלו ללא הפרעות בתפקודי זקפה. הפרעות בתפקודי זקפה לוו גם בעליה משמעותית של 62% בסיכון לאוטם לבבי ועליה של 39% בסיכון לאירועים צרברווסקולאריים.
מהסקירה עולה כי הסיכון בעקבות הפרעות בתפקודי זקפה דומה בהיקפו לסיכון בעקבות גורמי סיכון מוכחים, דוגמת יתר לחץ דם ודיסליפידמיה. לאור זאת, הנתונים מדגישים את חשיבות האבחנה המוקדמת של הפרעות בתפקודי זקפה ובירור קרדיווסקולארי קפדני, הנדרש באוכלוסיות אלו.
בסה”כ, 14 מחקרים עם למעלה מ-92,000 משתתפים היו במעקב במשך 6.1 שנים ונכללו בסקירה. מבין מחקרים אלו, 13 דיווחו על תוצאים קרדיווסקולאריים, ארבעה דיווחו על נתוני תמותה על-רקע מחלות לב וכלי דם, ארבעה דיווחו על שיעור האוטמים הלבביים, שישה דיווחו על תוצאות צרברווסקולאריות וחמישה דיווחו על נתוני תמותה קרדיווסקולארית.
שיפור הפרעות בתפקודי זקפה בעקבות התערבויות לשינוי אורחות חיים עשוי להביא לשיפור בפרוגנוזה של החולים, והתוצאות מדגישות את חשיבות הפרעות בתפקודי זקפה כסמן אפשרי העשוי להוביל לשינוי גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. עניין מיוחד נגע להשפעות הטיפול התרופתי בהפרעות זקפה, מאחר שנראה כי הטיפול עשוי גם להשפיע לטובה גם על הסיכון למחלות לב וכלי דם.
הסיכון היחסי לאירועים קרדיווסקולאריים היה הגבוה ביותר בחולים צעירים ובאלו בסיכון בינוני למחלות לב וכלי דם, בהשוואה לחולים בסיכון קרדיווסקולארי גבוה או נמוך. נקודה זו חשובה במיוחד בקבוצות בסיכון בינוני, כאשר נראה כי נדרש סיווג מחדש של הסיכון, הכולל הפרעות בתפקודי זקפה. הסיכון לאירועים קליניים בחולים עם הפרעות בתפקודי זקפה היה הגבוה ביותר במעשנים ובאלו עם דיסליפידמיה.
Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!