ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של Archives of Neurology עולה בחולי אפילפסיה ללא נגע ברור בבדיקת MRI, עדיין קיימת תועלת בטיפול כירורגי.
לדברי החוקרים, בעד 43% מהחולים עם אפילפסיה לא ניתן לזהות נגע ברור בבדיקת MRI. ניתן לסווג חולים אלו על-בסיס נוכחות או העדר נגעים היסטו-פתולוגיים. אין מידע רב בנוגע לסיבה בגינה לא תמיד ניתן לזהות נגעים אפילפטוגניים בבדיקת MRI לפני-ניתוח, ומהם המאפיינים האפליפטוגניים בחולים ללא נגעים היסטו-פתולוגיים.
במטרה לבחון את הנושא, החוקרים סקרו את הנתונים אודות 1192 חולים עם אפילפסיה מוקדית עמידה לטיפול, שנבדקו בין השנים 2000 ו-2006. ב-190 חולים (16%) לא זוהה נגע ברור בבדיקת MRI.
29 חולים (15%) ללא נגע ברור בבדיקת MRI עברו ניתוח, כמו כריתה חלקית של האונה הטמפוראלית, או כריתה סלקטיבית של האמיגדלה-היפוקמפוס. לאחר הניתוח, 11 מבין 29 החולים (38%) לא סבלו עוד מפרכוסים. החוקרים מציינים כי 45% מהחולים עם אאורה לא סבלו עוד מפרכוסים לאחר הטיפול הכירורגי.
מבין 161 החולים הנותרים ללא נגע בבדיקת MRI, רק 120 נותרו במעקב. מביניהם, 16% לא-סבלו עוד מפרכוסים (p=0.008).
בהשוואה לחולים ללא-נגע ברור בבדיקת MRI, בחולים עם בדיקת MRI חיובית טיפול כירורגי היה נפוץ יותר (73%), עם סיכויי גבוה יותר להיעלמות הפרכוסים לאחר הניתוח (66%).
בתשעה מהחולים שנותחו עם בדיקת MRI שלילית תועדו נגעים היסטו-פתולוגיים: בשמונה מקרים, ניתן היה לזהות את הנגעים בהערכה חוזרת של בדיקת ה-MRI. 7 מבין 9 החולים הללו לא-סבלו עוד מפרכוסים לאחר הניתוח, זאת בהשוואה ל-4 מבין 20 החולים עם בדיקת MRI שלילית, ללא נגעים היסטו-פתולוגיים (p=0.003). ב-60% מהחולים בקבוצה האחרונה זוהו אזורים אפילפטוגניים נרחבים.
החוקרים מסכמים כי ייתכן ויש מקום להערכה אפילפטולוגית טרום-ניתוחית בחולים עם מאפיינים של אפילפסיה חד-מוקדית, גם בהעדר נגע אפילפטוגני ברור בבדיקת MRI. בחולים עם סימנים מוקדיים שזוהו בבדיקות לא-פולשניות יש לערוך בדיקת EEG תוך-גולגולתית ולהמשיך לניתוח.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!