מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
במחקר הארוך ביותר לגבי אובדן עצם בנשים לאחר גיל המעבר עד כה, שפורסם ב- Journal of Bone and Mineral Research, צפיפות העצם (BMD) בצוואר הירך ירדה ב-10% ב-25 שנים, פחות מהצפי המבוסס על מחקרים קצרים יותר.
מספר גורמים עשויים להסביר את הירידה הנמוכה מהצפוי ב-BMD של צוואר הירך, כמו גיל, גזע, מין וגנטיקה. בהשוואה למדינות אחרות, אזרחי פינלנד, בה בוצע המחקר, צורכים יותר מוצרי חלב, ונשים רבות יותר לאחר גיל המעבר נוטלות טיפול הורמונלי חלופי (HRT), שנראה כי הוא מגן ביעילות מפני אובדן עצם. כמו כן, מספר הנשים שעישנו או השתמשו בקורטיקוסטרואידים במחקר היה נמוך. יתרה מכך, ייתכן והנשים שהשלימו את המחקר היו בריאות יותר מלכתחילה, ולכן יש לפרש את תוצאות המחקר בזהירות.
לצורך המחקר, החוקרים בחנו את הקשר בין גורמי סיכון לאובדן עצם ושינויים ארוכי טווח ב-BMD של צוואר הירך ב-2695 נשים שהיו בגיל 47 עד 56 בשנת 1989. לנשים נמדד BMD של צוואר הירך כל 5 שנים. החוקרים חילקו את המשתתפות לרבעונים של BMD התחלתי ממוצע בצוואר הירך, כאשר 1 היה הגבוה ביותר, ו-4 הנמוך ביותר. הנשים איבדו 0.9%, 0.5%, 3.0% ו-1.0% מה-BMD הראשוני שלהן מדי שנה ברבעונים 1 עד 4, בהתאמה. בשנה ה-25, הנשים איבדו סה”כ 22.5%, 12.5%, 7.5% ו-2.5% מה-BMD הראשוני שלהן בארבעת הרבעונים, בהתאמה. השכיחות של מחלות הפוגעות בעצמות, עישון ושימוש בתוספי ויטמין D או סידן, קורטיקוסטרואידים או אלכוהול הייתה דומה בארבעת הרבעונים. עם זאת, מדד מסת הגוף (BMI) וה-HRT היו שונים באופן משמעותי בין ארבעת הרבעונים. נשים ברבעון 4 היו בסבירות גבוהה יותר ליטול HRT מאשר נשים ברבעון 1, ב-41% לעומת 26%, בהתאמה.
המחקר שופך אור על שינויים ארוכי טווח ב-BMD בנשים לאחר גיל המעבר. הממצאים העיקריים הם ששיעור אובדן העצם בצוואר הירך לאחר גיל המעבר היה נמוך בהרבה מהצפוי בעבר, ונראה ששינוי BMD במשך 5 שנים מנבא אובדן עצם לטווח ארוך בנשים לאחר גיל המעבר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!