בחולים עם אי-ספיקת אדרנל מרכזית, החלפת טיפול מ-Cortisone Acetate למינון מקביל של Hydrocortisone לוותה בהחמרה של הפרופיל המטבולי, עדות לכך של-Hydrocortisone השפעה מטבולית משמעותית יותר מ-Cortisone Acetate, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Endocrine Society.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם הבדלים בתכונות הפרמקוקינטיות של Cortisone Acetate ו-Hydrocortisone שונות, כאשר Cortisone Acetate צריך להפוך לקורטיזול בכדי להפוך לפעיל. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעות המטבוליות של החלפת Cortisone Acetate למינון יומי מקביל של Hydrocortisone בחולים עם אי-ספיקת אדרנל מרכזית.

החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק ממחקר פרוספקטיבי שכלל חולים עם תת-פעילות של בלוטת יותרת המוח, אשר טופלו בהורמון גדילה. הנתונים נאספו לפני ואחרי החלפה מטיפול ב-Cortisone Acetate למינון מקביל של Hydrocortisone (קבוצת התערבות, 105 חולים). המחקר כלל שתי קבוצות ביקורת, האחת כללה חולים תחת טיפול ב-Cortisone Acetate (31 חולים) והשנייה כללה משתתפים עם תת-פעילות של בלוטת יותרת המוח, אך עם תפקוד הולם של בלוטת האדרנל (93 חולים).

לאחר מעבר מ-Cortisone Acetate לטיפול ב-Hydrocortisone תועדה בקבוצת ההתערבות עליה במשקל הגוף (1.2 ק”ג, p<0.05), היקף מותניים (עליה של 2.9 ס”מ, p<0.001), שומן גוף כפי שנמדד באמצעות בדיקת DEXA (1.3 ק”ג, p<0.001) וריכוז המוגלובין מסוכרר (0.3%, p<0.05). העליה הממוצעת בהיקף המותניים הייתה גדולה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת שכללה חולים עם תפקוד אדרנלי תקין (0.9 ס”מ, p<0.05). שומן הגוף הממוצע עלה בקבוצת ההתערבות, אך לא בקרב אלו שנותרו תחת טיפול ב-Cortisone Acetate (0.7- ק”ג, p<0.05).

החוקרים כותבים כי בהנחה כי Hydrocortisone במינון 20 מ”ג מקביל ל-Cortisone Acetate במינון 25 מ”ג, ממצאי המחקר מעידים כי החלפה מ-Cortisone Acetate ל-Hydrocortisone לוותה בפרופיל מטבולי גרוע יותר, רמז לכך שלאחרון פעילות מטבולית משמעותית יותר.

J Endo Soc. 2020;4

לידיעה במדסקייפ