במאמר שיצא לפרסום מוקדם עוד טרם הושלמה ביקורת עמיתים מדווחים חוקרים כי תוספי ויטמין D נמצאו בטוחים לשימוש ועשויים להפחית את הסיכון לזיהום נשימתי חד, למרות הטרוגניות ניכרת בין מחקרים שונים להערכת הטיפול. ההגנה מפני זיהומים נשימתיים תועדה בעקבות מתן מינונים יומיים של 400-1,000 יחידות בינלאומיות של ויטמין D למשך עד שנה אחת.
מטה-אנליזה שפורסמה בשנת 2017 ובחנה נתונים מ-25 מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת מתן תוספי ויטמין D למניעת זיהומים נשימתיים חדים הדגימה השפעה מגנה של מתן התוספים. מאז, פורסמו 20 מחקרים אקראיים ומבוקרים חדשים בנושא.
החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של נתונים ממחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת ויטמין D למניעת זיהומים נשימתיים חדים. הם כללו בסקירה מחקרים אקראיים-מבוקרים כפלי-סמיות, אשר בחנו מתן תוספי ויטמין D או קלצידיול.
החיפוש הוביל לזיהוי 45 מחקרים אקראיים ומבוקרים, אשר כללו בסך הכול 73,384 משתתפים.
מניתוח הנתונים עלה כי מתן תוספי ויטמין D, בהשוואה לפלסבו, הוביל להפחתת הסיכון הכולל לזיהומים נשימתיים חדים (יחס סיכויים של 0.91, רווח בר-סמך 95% של 0.84-0.99). לא תועדה השפעה מובהקת סטטיסטית של ויטמין D באף אחת מתתי הקבוצות שהוגדרו לפי ריכוזי ויטמין D ההתחלתיים. עם זאת, השפעה מגנה של תוספי ויטמין D תועדה במחקרים בהם ויטמין D ניתן כטיפול יומי (יחס סיכויים של 0.75, רווח בר-סמך 95% של 0.61-0.93); במינון יומי מקביל של 400-1,000 יחידות בינלאומיות (יחס סיכויים של 0.70, רווח בר-סמך 95% של 0.55-0.89) ולמשך תקופה של עד שנה אחת (יחס סיכויים של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.93).
החוקרים לא זיהו אינטראקציה משמעותית בין חלוקה לקבלת ויטמין D לעומת פלסבו ותדירות מינון, גודל המינון, או משך המחקר.
לוויטמין D לא הייתה השפעה על שיעור המשתתפים בהם תועדה לפחות תופעות לוואי חמורה אחת (יחס סיכויים של 0.97, רווח בר-סמך 95% של 0.86-1.09).
החוקרים מציינים כי לא ברור בשלב זה עד כמה ממצאים אלו תקפים גם לזיהומים בנגיף הקורונה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!