מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society for Bone and Mineral Research עולה כי אובדן קודם של מסת גוף רזה, אך לא אובדן מסת שומן, עשוי לנבא הופעת שברים בעתיד.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הרכב הגוף של מבוגרים בגילאי 40 שנים ומעלה, אשר השלימו שתי הערכות של מבנה הגוף ונכללו במאגר DEXA Registry and Repository במרווח של לפחות שנה אחת.
מדגם המחקר כלל 9,694 משתתפים (גיל ממוצע של 67 שנים, 95% נשים). הסבירות לשבר אוסטיאופורוטי מג’ורי על-בסיס מדד FRAX וצפיפות העצם עמד על 12% והסיכון לשבר ירך עמד על 3.08%.
המשתתפים איבדו בממוצע 0.53 ס”מ בגובה ו-0.61 ק”ג במסת גוף רזה, לצד עליה ממוצעת של 0.05 קילוגרמים במסת השומן, כאשר כל הירידה במשקל אירעה לפני תאריך האינדקס. תועדו 692 שברים אוסטיאופורוטיים מג’וריים ו-194 שברי ירך לאורך מעקב ממוצע של שש שנים.
החוקרים מדווחים כי ירידה במסת הגוף הרזה לוותה בסיכון גבוה יותר משמעותית לשברים, כך שכל שינוי של סטיית תקן אחת במסת הגוף הרזה לווה בעליה של בין 10% ו-13% בסיכון לשבר אוסטיאופורוטי מג’ורי, לאחר תקנון לאובדן גובה, מדד FRAX וסיכון לתמותה. הקשר הנ”ל היה בולט עוד יותר כאשר נבחן הסיכון לשבר ירך, עם עליה של בין 29% ועד 38% בסיכון לשברי ירך עם כל שינוי בסטיית תקן אחת במסת הגוף הרזה.
הסיכון לשברים היה בלתי-תלוי בגורמי סיכון אחרים, כולל אובדן גובה ותמותה מוגברת, אשר נקשרו עם ירידה במסת הגוף הרזה והשמן. בסיכומו של דבר, ממצאים אלו תומכים בהשערה כי אובדן שריר משפיע לרעה על בריאות השלד והסיכון לשברים.
מתוך כנס ה-ASBMR
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!