במאמר חדש שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים כי לאחר הפסקת טיפול הורמונאלי בנשים לאחר-מנופאוזה, חלה ירידה בצפיפות המינראלים של העצם ועליה בסיכון לשברי ירך.

בקרב קרוב ל-81,000 נשים לאחר-מנופאוזה, שהיו במעקב במשך 6.5 שנים, הפסקת טיפול הורמונאלי לוותה בעליה של 55% בסיכון הכולל לשברי ירך. העלייה בסיכון נצפתה כבר 24 חודשים לאחר הפסקת הטיפול ההורמונאלי, ולא הושפעה מטיפול בביספוספנטים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מיליוני נשים ברחבי העולם הפסיקו נטילת טיפול הורמונאלי בעקבות ממצאי מחקר Women’s Health Initiative משנת 2002, שהצביעו על עליה בסיכון למחלות לב וממאירויות מסוימות.

המחקר הנוכחי כלל למעלה מ-80,000 נשים לאחר-מנופאוזה, שהיו בנות 60 שנים ומעלה ונטלו טיפול הורמונאלי לפחות פעם אחת, בתקופה שבין ינואר ויוני 2002. הנשים היו במעקב עד דצמבר 2008. מרבית הנשים היו לבנות (54%), עם מדד מסת גוף ממוצע של 26.9 ק”ג למטר בריבוע.

כצפוי, חלה ירידה משמעותית בנטילת טיפול הורמונאלי בין יולי 2002 ועד דצמבר 2008 (מ-85% ל-18%). במהלך אותה תקופת זמן, שיעור שברי הירך השנתי, המתוקן לגיל, עלה מ-3.9 ל-5.67 ל-1,000 נשים (p<0.0001).

יחס הסיכון המתוקן לשבר ירך היה 1.55 בנשים שהפסיקו נטילת טיפול הורמונאלי, בהשוואה לאלו שהמשיכו בנטילת הטיפול.

הסיכון עלה כבר שנתיים לאחר הפסקת הטיפול ההורמונאלי, ועלה באופן אינקרמנטלי עם הפסקה ממושכת יותר בטיפול (עליה של 52% בסיכון לאחר שנתיים, 64% לאחר שלוש שנים, 68% לאחר ארבע שנים ו-77% לאחר חמש שנים ומעלה מהפסקת הטיפול).

עוד תועדה קורלציה בין הפסקה ממושכת יותר בנטילת טיפול הורמונאלי ובין צפיפות מינראלים נמוכה יותר של העצם.

החוקרים כותבים כי הנתונים מאשרים כי לאחר הפסקת נטילת טיפול הורמונאלי חל אובדן עצם מהיר ועליה בסיכון להיארעות שברי ירך.

החוקרים קוראים לנשים להיוועץ ברופאים המטפלים במטרה לקבוע אם הן בסיכון גבוה לאובדן עצם, עם אפשרות לערוך בדיקות להערכת צפיפות העצם והערכת היסטוריה משפחתית של שברים, ולשקול בהתאם מתן טיפול הורמונאלי פרטני.

Menopause 2011

לידיעה במדסקייפ