ממצאי מחקר חדש מצביעים על כך, שרוב החולים המקבלים sunitinib לטיפול בסרטן כליה גרורתי, יפתחו חריגות מעבדתיות או סימפטומים העקביים עם תת פעילות של בלוטת התריס. בשל כך, מומלץ לחולים המקבלים תרופה זו על ביצוע בדיקה רוטינית של תפקוד בלוטת התריס.
במחקרים קליניים, עייפות הייתה תופעת הלוואי הכי נפוצה, שהופיעה בחולים המטופלים ב- sunitinib, שהוא חומר החוסם קולטנים ל- VEGF (vascular endothelial growth factor) ו-PDGF (platelet-derived growth factor) . יתרה מכך, עייפות הייתה לעיתים קרובות הרעילות המגבילת מינון עבור חולים עם סרטן כליה גרורתי.
נוכחות עייפות בחולים אלה הובילה את החוקרים לבדוק את תפקוד בלוטת התריס של החולים. החוקרים תיארו 66 חולים, שטופלו בעזרת sunitinib עבור סרטן כליה גרורתי, ועברו בדיקת תפקוד של בלוטת התריס. ממצאי המחקר דווחו ב- Journal of the National Cancer Institute.
ל-56 (85%) מתוך 66 החולים היו חריגות מעבדתיות אחת או יותר, שהיו עקביות עם תת פעילות של בלוטת התריס. מתוך 56 החולים, 47 (84%) הראו סימנים או סימפטומים, שיכלו להיות קשורים לתת פעילות של בלוטת התריס. מתן תחליפי של הורמון בלוטת התריס היה מוצלח בשיפור הסימפטומים ב-9 מתוך 17 החולים שטופלו.
לסיכום, בעוד שהממצאים תומכים בביצוע בדיקה של פעילות בלוטת התריס ואולי אף מתן תחליפי של הורמון הבלוטה, יש צורך במחקרים נוספים עם דגימות גדולות יותר של חולים, על מנת לקבוע האם ליקוי בתפקוד בלוטת התריס משפיע על תוצאות ממאירות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!