ממחקר חדש עולה כי טיפול במינון גבוה של Pamidronate, מפחית, אך אינו מונע לחלוטין, את אובדן העצם בעקבות השתלת מח עצם אלוגנית. לדברי החוקרים, השתלה אלוגנית קשורה באובדן עצם מוקדם ומהיר, הבולט בעיקר בפמור הפרוקסימלי. הפתוגנזה מורכבת אך גורמים סיבתיים כוללים שימוש בגלוקוקורטיקואידים, דיכוי חיסוני, חסר ויטמין D, ו-Ovarian Failure לאחר כימותרפיה.
במחקר שנמשך 12 חודשים, החוקרים העריכו את השפעות מינון גבוה של Pamidronate על שיעור אובדן העצם לאחר השתלת מח עצם אלוגנית. במחקר נכללו 116 משתתפים שחולקו באקראי לטיפול חודשי ב- Pamidronate שניתן דרך הוריד במינון 90 מ”ג (n=63), או טיפול ללא Pamidronate (n=53), שהחל שבוע אחד לפני טיפולי כימותרפיה לפני השתלה. כל המשתתפים טופלו ב-Calcitriol, במינון 0.25 מיקרוגרם ביום, ו-Calcium Carbonate, במינון 1000 מ”ג ביום, עד להשלמת המחקר לאחר 24 חודשים.
המטרות העיקריות של המחקר היו להשוות את השינויים בצפיפות העצם (BMD), 12 חודשים לאחר השתלת מח עצם אלוגנית בצוואר הפמור, עמוד השדרה הלומברי, והירך כולה, בין זרועות הטיפול, ולהעריך את השפעות גלוקוקורטיקואידים וטיפול ב-Cyclosporin על השינויים הללו.
מהתוצאות עולה כי ההבדל המשמעותי היחיד שזוהה בין שתי הקבוצות בתחילת המחקר, היה סוג ההשתלה עם מספר גדול יותר של השתלות מייאלואבלטיביות בקבוצת הביקורת (p=0.043).
לאחר 12 חודשים, נרשמה ירידה באובדן העצם במטופלי Pamidronate בעמוד השדרה, צוואר הפמור, והירך כולה, בערכים של 5.6, 7.7 ו-4.9%, בהתאמה (p<0.003 לכולם), בהשוואה לתחילת המחקר. עם זאת, מדדי BMD של צוואר הפמור והירך כולה, עדיין היו נמוכים ב-2.8 ו-3.5%, בהשוואה לתחילת המחקר, בהתאמה (p<0.05).
לאחר 24 חודשים, רק ההבדלים בירך כולה נותרו משמעותיים בין שתי הקבוצות.
היתרונות שבטיפול ב- Pamidronate הוגבלו לחולים שטופלו במינון יומי ממוצע של Prednisolone של למעלה מ-10 מ”ג, וטיפול Cyclosporin למשך למעלה מ-5 חודשים, במהלך 6 החודשים הראשונים להשתלה האלוגנית של מח העצם.
לדברי החוקרים, דרושים מחקרים נוספים להערכת ביספוספנטים פוטנטיים יותר או טיפול אנאבולי עם PTH, לאחר השתלת מח עצם אלוגנית, בכדי לבחון את ההשפעה על העצם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!