יתכן ורמות אנדרוגן אינן בקורלציה לתיפקוד מיני בנשים (JAMA)

אין קורלציה בין רמות אנדרוגן ותיפקוד מיני בנשים, על פי מחקר שפורסם בגיליון יולי של The Journal of the American Medical Association.

בעבר הוצע כי חשק מיני ירוד והפרעה בתיקוד המיני קשורים לרמות טסטוסטרון נמוכות בדם אצל נשים. אין הוכחות כי רמות טסטוסטרון נמוכות בסרום מבדילות בין נשים עם הפרעה בתיפקוד המיני לאחרות, וכי תסמונת מחסור באנדרוגן ניתנת להגדרה ביוכימית.

המחקר בדק 1,423 נשים בגילאים 18-75 שנים. נשים שלקחו תרופות פסיכיאטריות, עם תיפקוד לקוי של בלוטת התריס, עם תסמונת שחלה פוליציסטית או נשים מתחת לגיל 45 שלקחו גלולות למניעת הריון הוצאו מהמחקר. תוצאות ראשוניות היו היו מדד PFSF, פרופיל לתיפקוד מיני של האישה, ורמות בסרום של טסטוסטרון כללי וחופשי, אנדרוסטנדיון, ודהידרואפיאנדרוסטרון סולפט (DHEAS).

ב-1,021 נשים שנכללו באנליזה הסופית, לא היה קשר משמעותי קליני בין ציון נמוך ב-PFSF ורמות נמוכות של טסטוסטרון חופשי וכללי בסרום או רמות אנדרוסטנדיון. לנשים בגיל 45 ומעלה, ציון נמוך בתגובתיות מינית היה קשור לסיכויים גבוהים יותר לרמות DHEAS בסרום מתחת לאחוזון העשירי בקבוצת גיל זו (יחסי סיכון, 3.90; 95% רווח בר סמך, 1.54-9.81, P = .004).

בקבוצת הגיל 18-44 שנים, ציון נמוך לתיפקוד מיני (יחסי סיכון, 3.86; 95% רווח בר סמך, 1.27-11.67; P = .02), וגירוי מיני (יחסי סיכון, 6.39; 95% רווח בר סמך, 2.30-17.73; P < .001), ותגובתיות מינית (יחסי סיכון 6.59; 95% רווח בר סמך, 2.37-18.34; P <.001) היו קשורים לרמות DHEAS מתחת לאחוזון העשירי.

רמת אנדרוגן אינה חוזה תיפקוד מיני נמוך אצל נשים, ורוב הנשים עם רמות DHEAS נמוכות לא היו עם הפרעה בתיפקוד המיני. לעומת זאת, החוקרים ראו קשר משמעותי בין חשק מיני ירוד, גירוי מיני ותגובתיות בנשים צעירות ותגובתיות נמוכה בנשים מבוגרות ורמות סרום נמוכות של DHEAS ביחס לגיל.

מיגבלות המחקר כללו רק 9.1% שאכן השתתפו וכי רמת טסטוסטרון בסרום בלבד אינה משקפת רמות טסטוסטרון בסרום במשך הזמן.

בנוסף לכך שרמות טסטסוסטרון בסרום אינן מועילות לאבחנה של תסמונת מחסור באנדרוגן בנשים, הממצאים גם אינם תומכים בתפקיד אבחנתי יעיל של מדידת DHEAS. התוצאות אינן מצויות בקונפליקט לגבי טסטוסטרון המשמש פרמקולוגית לטיפול בחשק ירוד, או לספק תמיכה ליעילות טיפול DHEA. לעומת זאת, הנתונים, בהילקח יחד עם מה שידוע בנושא פיזיולוגיה אינטרקרינית, מציעים כי סטרואידים מיניים משפיעים על התיפקוד המיני בנשים, אך אין רמות אנדרוגן בסרום המגדירות מחסור באנדרוגן בנשים.

JAMA. 2005;294:91-96

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן