מועד ההשכמה משפיע על השעון הביולוגי יותר מאשר מועד ההרדמות

תוצאותיו של מחקר פרוספקטיבי קטן שהוצגו במסגרת הכנס השנתי של ה-Associated Professional Sleep Societies, מעידות כי התעוררות בשעה מאוחרת גורמת לדחיה גדולה יותר בקצב השעון הביולוגי, בהשוואה להרדמות בשעה מאוחרת.

החוקרת הראשית, ד”ר Burgess, מסבירה בראיון כי בחברה המדורנית קיים מחסור כרוני בשעות שינה וכי סקר שנערך בשנת 2001 מעיד כי שליש מהאמריקאים ישנים 6 שעות ומטה במהלך לילות אמצע השבוע וש-17% מהם ממשיכים בהרגל זה גם במהלך לילות סוף השבוע.

במחקר שילבו החוקרים זמן הרדמות מאוחר קבוע, יחד עם זמני השכמה מוקדמים או מאוחרים ב-14 נבדקים בריאים (4 נשים, 10 גברים; גיל ממוצע 28.8±5.2 שנים) בעלי הרגלי שינה נורמליים (הליכה לישון ב-00:30±1.2 שעות, השכמה ב-7:57±1.0 שעות).

הנבדקים עברו 14 לילות “קצרים” של 6 שעות שינה ולאחריהם 14 לילות “ארוכים” של 9 שעות שינה (הליכה לישון באותה שעה עם דחיה בת 3 שעות בזמן ההשכמה). בין שתי התקופות בוצעה הפסקה בת 6 ימים.

הנבדקים ישנו בביתם וההענות למחקר אומתה באמצעות photosensor ו-actigraph על שורש כף היד. יריעות ניילון שחורות הוצמדו לחלונות חדר השינה בכדי להבטיח כי השינה תתבצע בחושך (פחות מ-1lux). הנבדקים הגיעו למעבדה בסיום כל אחת מתקופות המחקר להערכה באמצעות נטילת דגימות רוק במהלך חצי שעה, בהן נבדקה הימצאות melatonin.

התוצאות מעידות כי זמן ההשכמה המאוחר דחה את הופעת ה-melatonin בשל עור מעומעם (ה-DLMO) ב-2.5±0.8 שעות (21:36±1.2 ו-00:07±1.2; ערך P < .001) ואת ה-DLMOff ב-2.9±1.1 שעות (8:16±1.3 ו-11:09±1.9; ערך P < .001).

ד”ר Burgess מסבירה כי הדחיה בזמן השעון הביולוגי הופיעה בהתאם לזמן השינה, כמעט בדיוק כמו הדחיה בת 3 השעות במועד ההשכמה. היא מציינת כי ממצאי מחקר קודם הראו על תזוזה בת 0.5-1 שעות בשעון הביולוגי כאשר נבדקה אותה דחיה במועד ההליכה לישון.

ד”ר Burgess מוסיפה כי כל שינוי בזמני השינה משפיע על קצב הפעולה של השעון הביולוגי, אך השינוי בשעת ההשכמה משפיע יותר מאשר השינוי במועד ההליכה לישון. כדוגמא, היא מציינת, השינה במהלך סוף השבוע משפיעה מאוד ביצירת דחיה בשעון הביולוגי, דבר המקשה על החזרה לשעת ההשכמה הקבועה בתחילת השבוע.

ד”ר Burgess מציינת כי הדחיה רבה יותר בשל העדר חשיפה לאור יום ועשויה אף לשקף ירידה בתגובה לגירוי זה. היא מסכמת כי מיעוט בשינה הופך לתופעה שכיחה וכי יתכן שהדבר נובע מריבוי שעות העבודה והעדר רצונם של האנשים לוותר על זמן הפנאי שלהם. היא מציינת כי הדרך הטובה ביותר להתגבר על מחסור בשעות שינה הוא ללכת לישון מוקדם יותר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן