הפרעות בציר ההיפותלמוס-גונדות ובצירים אנדוקרינים אחרים הנגרמות בשל חסר אנרגטי קשורות לרמות נמוכות של הורמון לפטין המופרש מתאי השומן ועלולות לגרום לאל-וסת היפותלמית. השערת החוקרים היתה כי מתן אקסוגני של תחליף לפטין רקומביננטי ישפר את התפקוד של מערכת הרביה ואת התפקוד הנוירו-אנדוקריני בנשים הסובלות מאל-וסת היפותלמית.

במחקר השתתפו 8 נשים הסובלות מאל-וסת היפותלמית בשל אימון גופני מאומץ או בשל משקל גוף נמוך. הנשים נבדקו במהלך תקופה של חודש ימים לפני קבלת הטיפול בלפטין אנושי רקונביננטי, ולאחר מכן נבדקו במהלך קבלת הטיפול במהלך 3 חודשים. 6 נבדקות ביקורת הסובלות מאל-וסת היפותלמית לא קיבלו כל טיפול ונבדקו במהלך תקופה ממוצעת של 8.1+/-8.5 חודשים.

פולסטיליות הפרשת ה-LH, משקל הגוף, משתנים שחלתיים, ורמות ההורמון לא השתנו משמעותית במהלך הזמן בנבדקות הביקורת ובמהלך תקופת הביקורת בת החודש לפני מתן הטיפול בלפטין רקומביננטי בנבדקות שטופלו. מתן הטיפול העלה את רמות ה-LH הממוצעות ואת תדירות הפולסים של ה-LH כעבור שבועיים, והגדיל את קוטר הזקיקים המקסימלי, את מספר הזקיקים הדומיננטים ואת נפח השחלות, והעלה את רמות האסטרדיול במהלך תקופה של 3 חודשים. בשלוש חולות הופיע מחזור ביוץ וסתי  (P<0.05 בהשוואה לשיעור המצופה של ביוץ ספונטני שעמד על ערך של 10%); בשתי נבדקות אחרות הופיעה התפתחות זקיקים טרום-ביוצית ודימום במהלך הטיפול (P<0.05). מתן לפטין רקומביננטי העלה משמעותית את רמות ה-triiodothyronine החופשי, ה-thyroxine החופשי, ה-insulin-like growth factor 1, ה-insulin-like growth factor-binding protein 3, ה-bone alkaline phosphatase, וה-osteocalcin, אך לא את רמות ה-cortisol, ה-corticotropin או ה-N-telopeptide בשתן.

החוקרים מסיקים כי נראה שמתן לפטין לנשים הסובלות מאל-וסת היפותלמית משפר את צירי הפעולה של מערכת הרביה, בלוטת התריס והורמוני הגדילה ואת סמני בנית העצם. דבר זה מעיד כי לפטין, סיגנל פריפרי המשקף את אדקווטיות מחסני האנרגיה בגוף, דרוש לצורך תיפקוד תקין של מערכת הרביה ושל המערכת הנוירו-אנדוקרינית.

N Engl J Med. 2004 Sep 2;351(10):987-97.

לתקציר הידיעה